אליעזר עבד אברהם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[הרבי]] הסביר שהצלחתו של אליעזר במציאת כלה ליצחק היה משום שהלך בכוחו של המשלח - אברהם{{הערה|תורת מנחם, תשכ"ג, ח"א, עמ' 211 ואילך.}}. | [[הרבי]] הסביר שהצלחתו של אליעזר במציאת כלה ליצחק היה משום שהלך בכוחו של המשלח - אברהם{{הערה|תורת מנחם, תשכ"ג, ח"א, עמ' 211 ואילך.}}. | ||
במהלך שנות הנשיאות הסביר [[הרבי]] פעמים רבות את ההגדרה המדויקת של אליעזר כשליח וזאת על בסיס החקירה המפורסמת של [[הרשב"א]] מהו הגדר המדויק של "שלוחו של אדם כמותו" וזאת בשלושה אופנים: א. התוצאה שנובעת מהפעולה היא מתייחסת למשלח ב. עצם הפעולה עצמה היא זו שנחשבת שהמשלח עשה אותה ג. היד הפועלת את הפעולה היא מתייחסת כיד המשלח עצמו. אליעזר היה השליח באופן הגבוה ביותר. מסה"ש תשנ"ב {{הערה|פ' חיי שרה}} מובנת שליחותו של אליעזר באופן עמוק יותר כפי שלא הוסבר בכל השנים שלפנ"ז, וזאת שאליעזר היה שליח של [[אברהם אבינו]] באופן הגבוה ביותר מכל הדרגות של שליח, ולא סתם אלא "עד כמותו דהמשלח ממש" עד כדי שמה שמומבא בפירש"י שאליעזר היה מחזר אחר עילה להשיא את ביתו לאברהם - אף זה היה חלק מן השליחות. שליחות זו מסביר הרבי לא היתה שליחות לשידוך בין יצחק ורבקה גרידא אלא פעולת [[יחוד מ"ה וב"נ]] יחוד [[הנשמה]] עם [[הגוף]] ואת השליחות הזו יכל לקיים רק אליעזר במעמד ומצב של שליח, כיון שההתכנות ליצור שליח כמותו דהמשלח הוא רק במצב שמוצאים מכנה משותף וענין אחד בשניהם ("השתוות"), ועל ידו אני יכול לטעון מה לי כי ידו הטכנית של ההוא פועל את הפעולה ומה לי כי ידו של השני, הלא לפועל שניהם מבטאים מציאות אחת שרק ההתבטאות הטכנית מתבצעת בשניהם? וא"כ ככל שהשליח יותר מאיר בו המציאות המאוחדת בינו ובין המשלח כך דרגתו כשליח עולה בג' הדרגות הנ"ל.{{הערה|וכמובן שהעניין הזה צריך להשתקף בפעולה שלמענה ממנים את השליח, וכמ"ש ברמב"ם הל' אישות ובטור שאין שליח עושה שליח בקידושין לפי שאינו בר הכי (עיין הערה 18 שבשיחה)}} ולכן כיון | |||
עד כדי הדרגא הכי גבוהה בשליח, | במהלך שנות הנשיאות הסביר [[הרבי]] פעמים רבות את ההגדרה המדויקת של אליעזר כשליח וזאת על בסיס החקירה המפורסמת של [[הרשב"א]] מהו הגדר המדויק של "שלוחו של אדם כמותו" וזאת בשלושה אופנים: א. התוצאה שנובעת מהפעולה היא מתייחסת למשלח ב. עצם הפעולה עצמה היא זו שנחשבת שהמשלח עשה אותה ג. היד הפועלת את הפעולה היא מתייחסת כיד המשלח עצמו. אליעזר היה השליח באופן הגבוה ביותר. | ||
מסה"ש תשנ"ב {{הערה|פ' חיי שרה}} מובנת שליחותו של אליעזר באופן עמוק יותר כפי שלא הוסבר בכל השנים שלפנ"ז, וזאת שאליעזר היה שליח של [[אברהם אבינו]] באופן הגבוה ביותר מכל הדרגות של שליח, ולא סתם אלא "עד כמותו דהמשלח ממש" עד כדי שמה שמומבא בפירש"י שאליעזר היה מחזר אחר עילה להשיא את ביתו לאברהם - אף זה היה חלק מן השליחות. שליחות זו מסביר הרבי לא היתה שליחות לשידוך בין יצחק ורבקה גרידא אלא פעולת [[יחוד מ"ה וב"נ]] יחוד [[הנשמה]] עם [[הגוף]] ואת השליחות הזו יכל לקיים רק אליעזר במעמד ומצב של שליח, כיון שההתכנות ליצור שליח כמותו דהמשלח הוא רק במצב שמוצאים מכנה משותף וענין אחד בשניהם ("השתוות"), ועל ידו אני יכול לטעון מה לי כי ידו הטכנית של ההוא פועל את הפעולה ומה לי כי ידו של השני, הלא לפועל שניהם מבטאים מציאות אחת שרק ההתבטאות הטכנית מתבצעת בשניהם? וא"כ ככל שהשליח יותר מאיר בו המציאות המאוחדת בינו ובין המשלח כך דרגתו כשליח עולה בג' הדרגות הנ"ל.{{הערה|וכמובן שהעניין הזה צריך להשתקף בפעולה שלמענה ממנים את השליח, וכמ"ש ברמב"ם הל' אישות ובטור שאין שליח עושה שליח בקידושין לפי שאינו בר הכי (עיין הערה 18 שבשיחה)}} | |||
ולכן כיון שאליעזר היה בטל ביותר עד כדי הדרגא הכי גבוהה בשליח, כיון שהאיר בו שהוא ואברהם נועדו לבטא את השי"ת בעולם לכן יכל הוא ליישם את יחוד מ"ה וב"נ -נשמה וגוף, שהם גם שטחית סותרים זת את זה שהנשמה מאיר בה גילוי אלוקות משא"כ בגוף, וע"י שמתגלה בשניהם [[העצם]] כלומר המכנה המשותף ביניהם ששניהם ביטוי של הקב"ה ונועדו לפעול דירה לו ית' עי"ז נוצר הייחוד הלזה. ואליעזר שענין המכנה המשותף בינו לבין אברהם האיר בו התגלתה אליו חזרה המציאות הזו בעולם בנישואי יצחק ורבקה{{הערה|זאת על בסיס מה שמוסבר בריבוי ספרי חסידות אודות "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם העליון"}}. | |||
ויחוד זה צריך להתגלות בעולם ע"י מעשנו ועבודתנו שאנו כולנו שלוחיו של הרבי (כדרכו התבטא הרבי "כ"ק מו"ח אדמו"ר") אנו צריכים לבטא את מציאות השי"ת בעולם "לעשות לו ית' [[דירה בתחתונים]]" בעצמו ובחלקו בעולם, ובימינו העבודה צריכה להיות חדורה בשליחות הכי עיקרית "קבלת פני משיח צדקנו", וכך עי"ז יבוא משיח צדקנו עצמו שהוא גם שליח (כמ"ש "שלח נא ביד תשלח"{{הערה|כמוסבר במדרש לקח טוב על אתר}}) ויהיה שלימות יחוד מ"ה וב"נ שהתחילו להיפעל אז -בנישואי יצחק ורבקה. | |||
על אמרת חז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי בית אבות, מתורתן של בנים"{{הערה|שם=מכילתא}}, ביאר הרבי ש"[[עבד]]" ענינו [[ביטול]] ו[[קבלת עול]], וכוונת האימרה היא ש"עבדי אבות" - שהעבודה של האבות בקבלת עול, חשובה יותר וממהוה בסיס לתורתן של בנים{{הערה|ליקוטי שיחות, חלק א' פרשת חיי שרה.}}. | על אמרת חז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי בית אבות, מתורתן של בנים"{{הערה|שם=מכילתא}}, ביאר הרבי ש"[[עבד]]" ענינו [[ביטול]] ו[[קבלת עול]], וכוונת האימרה היא ש"עבדי אבות" - שהעבודה של האבות בקבלת עול, חשובה יותר וממהוה בסיס לתורתן של בנים{{הערה|ליקוטי שיחות, חלק א' פרשת חיי שרה.}}. | ||
גרסה מ־23:58, 6 בנובמבר 2021
אליעזר עבד אברהם (מכונה גם דמשק אליעזר) היה עבדו של אברהם אבינו, שנשלח למצוא כלה ליצחק. היה מהתשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן.
תולדות חיים
מוצאו
משפחתו של אליעזר הייתה מדמשק, ומצאצאי כנען[1]. בפרקי דרבי אליעזר[2] מובא שהוא היה עבדו של נמרוד[3], ולאחר שאברהם יצא מאור כשדים, הביא לו נמרוד את אליעזר כעבד, ולאחר מכן שחררו אברהם והוא התמנה למלך הבשן וכונה "עוג"[4].
כעבד אברהם
בתורה מסופר שאברהם יצא למלחמת ארבעת המלכים את החמישה, יחד עם 318 עבדיו[5], על פי אחד הדעות במדרש, הכוונה היא לאליעזר שהיה שקול כ318 איש[6].
בדרך לעקידת יצחק התלוו לאברהם אליעזר וישמעאל[7]. כאשר אברהם התחיל לחפש ליצחק כלה, הוא שלח את אליעזר לחרן לחפש, שם הוא מוצא את רבקה אמנו ולוקח אותה לכלה ליצחק.
חז"ל אמרו על האריכות הגדולה בסיפור שידוך יצחק ורבקה, ועל כך שהסיפור מסופר פעמיים (פעם נוספת כשאליעזר מספר בשינויים קלים, למשפחת רבקה) ש"יפה שיחתן של עבדי בית אבות, מתורתן של בנים"[8], שהדיבורים של העבדים של שלושת האבות, חשובים יותר מהלימוד תורה של הבנים
בגמרא מובא שהוא היה מפרסם את תורתו של אברהם ברבים[9].
גדולתו וצדקותו
אליעזר היה צדיק גדול, ושלט ביצרו כמו אברהם[10]. היה מהתשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן[11].
משפחתו
לאליעזר הייתה בת, אותה רצה להשיא ליצחק, כאשר אמר זאת לאברהם, ענה לו אברהם ש:" אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מתדבק בברוך"[12].
בתורת החסידות
הרבי הסביר שהצלחתו של אליעזר במציאת כלה ליצחק היה משום שהלך בכוחו של המשלח - אברהם[13].
במהלך שנות הנשיאות הסביר הרבי פעמים רבות את ההגדרה המדויקת של אליעזר כשליח וזאת על בסיס החקירה המפורסמת של הרשב"א מהו הגדר המדויק של "שלוחו של אדם כמותו" וזאת בשלושה אופנים: א. התוצאה שנובעת מהפעולה היא מתייחסת למשלח ב. עצם הפעולה עצמה היא זו שנחשבת שהמשלח עשה אותה ג. היד הפועלת את הפעולה היא מתייחסת כיד המשלח עצמו. אליעזר היה השליח באופן הגבוה ביותר. מסה"ש תשנ"ב [14] מובנת שליחותו של אליעזר באופן עמוק יותר כפי שלא הוסבר בכל השנים שלפנ"ז, וזאת שאליעזר היה שליח של אברהם אבינו באופן הגבוה ביותר מכל הדרגות של שליח, ולא סתם אלא "עד כמותו דהמשלח ממש" עד כדי שמה שמומבא בפירש"י שאליעזר היה מחזר אחר עילה להשיא את ביתו לאברהם - אף זה היה חלק מן השליחות. שליחות זו מסביר הרבי לא היתה שליחות לשידוך בין יצחק ורבקה גרידא אלא פעולת יחוד מ"ה וב"נ יחוד הנשמה עם הגוף ואת השליחות הזו יכל לקיים רק אליעזר במעמד ומצב של שליח, כיון שההתכנות ליצור שליח כמותו דהמשלח הוא רק במצב שמוצאים מכנה משותף וענין אחד בשניהם ("השתוות"), ועל ידו אני יכול לטעון מה לי כי ידו הטכנית של ההוא פועל את הפעולה ומה לי כי ידו של השני, הלא לפועל שניהם מבטאים מציאות אחת שרק ההתבטאות הטכנית מתבצעת בשניהם? וא"כ ככל שהשליח יותר מאיר בו המציאות המאוחדת בינו ובין המשלח כך דרגתו כשליח עולה בג' הדרגות הנ"ל.[15] ולכן כיון שאליעזר היה בטל ביותר עד כדי הדרגא הכי גבוהה בשליח, כיון שהאיר בו שהוא ואברהם נועדו לבטא את השי"ת בעולם לכן יכל הוא ליישם את יחוד מ"ה וב"נ -נשמה וגוף, שהם גם שטחית סותרים זת את זה שהנשמה מאיר בה גילוי אלוקות משא"כ בגוף, וע"י שמתגלה בשניהם העצם כלומר המכנה המשותף ביניהם ששניהם ביטוי של הקב"ה ונועדו לפעול דירה לו ית' עי"ז נוצר הייחוד הלזה. ואליעזר שענין המכנה המשותף בינו לבין אברהם האיר בו התגלתה אליו חזרה המציאות הזו בעולם בנישואי יצחק ורבקה[16]. ויחוד זה צריך להתגלות בעולם ע"י מעשנו ועבודתנו שאנו כולנו שלוחיו של הרבי (כדרכו התבטא הרבי "כ"ק מו"ח אדמו"ר") אנו צריכים לבטא את מציאות השי"ת בעולם "לעשות לו ית' דירה בתחתונים" בעצמו ובחלקו בעולם, ובימינו העבודה צריכה להיות חדורה בשליחות הכי עיקרית "קבלת פני משיח צדקנו", וכך עי"ז יבוא משיח צדקנו עצמו שהוא גם שליח (כמ"ש "שלח נא ביד תשלח"[17]) ויהיה שלימות יחוד מ"ה וב"נ שהתחילו להיפעל אז -בנישואי יצחק ורבקה.
על אמרת חז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי בית אבות, מתורתן של בנים"[8], ביאר הרבי ש"עבד" ענינו ביטול וקבלת עול, וכוונת האימרה היא ש"עבדי אבות" - שהעבודה של האבות בקבלת עול, חשובה יותר וממהוה בסיס לתורתן של בנים[18].
הרבי גם ביאר שעבודת אליעזר בהכנה לנישואי יצחק ורבקה, מבטאים את העבודה של כל בני ישראל, בגילוי האור האלוקי - בתוך ההעלם הגשמי. ולכן התורה מתארת את כל הסיפור בפרטיות ופעמיים, כדי שהיהודי ילמד בדיוק איך להתנהג בעבודתו בעולם[19]
הערות שוליים
- ↑ בראשית, י, י"ח.
- ↑ פט"ז.
- ↑ בתרגום יונתן מוזכר שהוא היה בנו.
- ↑ בדעת זקנים מבעלי התוספות, פרשת לך לך, הובא שלא מדובר בעוג מלך הבשן שמשה הרגו, אלא בעוג אחר.
- ↑ בראשית, י"ד, י"ד.
- ↑ בראשית רבה, פרשה מ"ג, פסקה ב'.
- ↑ מדרש זוטא קהלת, פרשה ט.
- ↑ 8.0 8.1 מכליתא על הפסוק "ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה".
- ↑ יומא, כ"ח, ב.
- ↑ בראשית רבה פרשה נט.
- ↑ מסכת דרך ארץ זוטא.
- ↑ בראשית רבה פרשה נט.
- ↑ תורת מנחם, תשכ"ג, ח"א, עמ' 211 ואילך.
- ↑ פ' חיי שרה
- ↑ וכמובן שהעניין הזה צריך להשתקף בפעולה שלמענה ממנים את השליח, וכמ"ש ברמב"ם הל' אישות ובטור שאין שליח עושה שליח בקידושין לפי שאינו בר הכי (עיין הערה 18 שבשיחה)
- ↑ זאת על בסיס מה שמוסבר בריבוי ספרי חסידות אודות "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם העליון"
- ↑ כמוסבר במדרש לקח טוב על אתר
- ↑ ליקוטי שיחות, חלק א' פרשת חיי שרה.
- ↑ דבר מלכות חיי שרה.