היתר מכירה – הבדלי גרסאות

יצירה
 
הרחבה
שורה 4: שורה 4:
הפולמוס הוצת לראשונה בשנת [[תרמ"ט]], כאשר הופעל לחץ על החקלאים במושבות היהודיות מצד פקידי הברון רוטשילד לעבוד בשמיטה. הרבנים שהתירו לעבוד היו הרב מוהליבר והרב אליאשברג. מנגד רבי [[שמואל סלנט]] והמהרי"ל דיסקין התנגדו לו בכל תוקף. כהיום רוב המתירים הם בעיקר רבנים מהציבור הדתי לאומי, והמתנגדים מהציבור החרדי.
הפולמוס הוצת לראשונה בשנת [[תרמ"ט]], כאשר הופעל לחץ על החקלאים במושבות היהודיות מצד פקידי הברון רוטשילד לעבוד בשמיטה. הרבנים שהתירו לעבוד היו הרב מוהליבר והרב אליאשברג. מנגד רבי [[שמואל סלנט]] והמהרי"ל דיסקין התנגדו לו בכל תוקף. כהיום רוב המתירים הם בעיקר רבנים מהציבור הדתי לאומי, והמתנגדים מהציבור החרדי.
==דעת הרבי==
==דעת הרבי==
[[הרבי]] התנגד להיתר בכל תוקף{{הערה|אגרות קודש, כרך ד', עמ' קנ"ד.}}. לרב מסוים שפורסם בשמו שהתיר להשתמש ב"היתר מכירה", שלח הרבי מכתב בו הוא מברר האם יש אמת בדברים שנאמרו בשמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ד', עמ' תמ"ח.}}. לרב [[שלמה יוסף זווין]] שכתב בספרו את דעת רבי ישראל יהושע מקוטנא המתיר את ההיתר, הפנה הרבי לאחת מחוברותיו של הרב [[קלמן כהנא]], בו הוא מפריך את דבריו של האדמו"ר מקוטנא{{הערה|אגרותקודש, כרך טו, עמ' רפ"ו.}}.
[[הרבי]] התנגד להיתר בכל תוקף{{הערה|אגרות קודש, כרך ד', עמ' קנ"ד.}}. לרב מסוים שפורסם בשמו שהתיר להשתמש ב"היתר מכירה", שלח הרבי מכתב בו הוא מברר האם יש אמת בדברים שנאמרו בשמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ד', עמ' תמ"ח.}}. לרב [[שלמה יוסף זווין]] שכתב בספרו את דעת רבי ישראל יהושע מקוטנא המתיר את ההיתר, הפנה הרבי לאחת מחוברותיו של הרב [[קלמן כהנא]], בו הוא מפריך את דבריו של האדמו"ר מקוטנא{{הערה|אגרות קודש, כרך טו, עמ' רפ"ו.}}.
 
במכתב לרב [[שלמה גורן]], כתב הרבי את הבעייה שבהיתר:{{ציטוטון|לא מצאתי (ולא בספרים אחרים שראיתי) תירוץ השאלה: מצב הבטחוני של ארצנו הקדושה ועניני הביטחון ([[פקוח נפש]]) עושים [=הופכים את] ענין מכירת הקרקע (ולאינו יהודי – בפרט) – לעוד גרוע יותר מערמה.}}. בהמשך המכתב הציע הרבי במקום זאת, ל[[הפקר|הפקיר]] את היבול{{הערה|אגרות קודש, כרך ז"ך, עמ' תל"ב.}}.
 
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]
[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]