ניגון צמאה נפשי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←אודות הניגון: עריכה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי [[אברהם אבן עזרא]] לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת. | ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי [[אברהם אבן עזרא]] לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת. | ||
כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים{{הערה|פד, ג.}}: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי" | כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים{{הערה|פד, ג.}}: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי". | ||
על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו{{הערה|"על כן דימה היכספו לבית ה' כהיכסף הצמא על המים ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים על כן לא-ל חי" (תהלים מב, ג).}}. | על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו{{הערה|"על כן דימה היכספו לבית ה' כהיכסף הצמא על המים ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים על כן לא-ל חי" (תהלים מב, ג).}}. | ||
גרסה מ־20:37, 3 בנובמבר 2021
המונח "צמאה נפשי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צמאה לך נפשי.
צמאה נפשי הינו ניגון חב"די המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, והוא לקוח מתוך הפיוט של רבי אברהם אבן עזרא, אותו נוהגים לנגן בקהילות אשכנז בליל שבת.
אודות הניגון
בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות[1].
ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת.
כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים[2]: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי".
על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו[3].
לאורך הפיוט, כל בית כולל פסוק אחר המסתיים במילה 'חי', ומתחרז עם הפסוק 'ירננו אל א-ל חי' החותם את כל הבתים.
אף שהפיוט התחבר כהקדמה לתפילה בשמיני עצרת, בימינו נוהגים בקהילות אשכנז לנגן אותו כחלק מזמירות ליל שבת.
הקטע המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, הוא על הבית הפותח של הפיוט.
מילות הניגון
- צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵ-ל חָי
- לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵ-ל חָי
קישורים חיצוניים
- הניגון מפי ר' דוד הורביץ - להאזנה (מידע · עזרה)