אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
נולד לשטערנא רייזא בת הרבנית מנוחה רחל. | נולד לשטערנא רייזא בת הרבנית מנוחה רחל. | ||
הי' קשור לכ | הי' קשור לכ"ק אדמו"ר מהר"ש ולאחר הסתלקותו ביקר אצל בנו כ"ק אדמו"ר הרש"ב וזכה לקבל ממנו קירובים גדולים. הבן ר' חיים סיפר שאביו פעם רצה להיכנס ליחידות אך הרבי רש"ב לא הסכים באמרו "הוא שייך לאבי..." | ||
==החלפת שם המשפחה== | ==החלפת שם המשפחה== | ||
מספרים בני המשפחה שבתקופה שישיבת תורת אמת היתה בחברון, התקיימה פעם התוועדות י | מספרים בני המשפחה שבתקופה שישיבת תורת אמת היתה בחברון, התקיימה פעם התוועדות י"ט כסלו באולם הישיבה ור' אברהם זלמן השתתף בה. בשעת לילה מאוחרת הוא חזר מהתוועדות לביתו ובדרבו ראה ערבי שמציק לשנים מתלמידי הישיבה שהיו בגילופין לאחר התוועדות וחזרו למעונם. ר' אברהם זלמן נזף בערבי על שהוא מתעלל בבחורים, והערבי נפגע מכך והחליט להלשין עליו בפני ה'קאדי' המקומי כאילו הוא קילל את נביאם מוחמד. | ||
בעקבות זאת נאלץ ר' אברהם זלמן לברוח מן הארץ ושהה תקופה ממושכת בחו | בעקבות זאת נאלץ ר' אברהם זלמן לברוח מן הארץ ושהה תקופה ממושכת בחו"ל. לאחר כיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים, חלפה הסכנה ור' אברהם זלמן שאל את הרבי רש"ב האם הגיע זמן שהוא רשאי לחזור ארצה. הרבי רש''ב אישר זאת, אך הוסיף כי רצוי שליתר ביטחון הוא יחליף את שם משפחתו. ר' אברהם זלמן שאל את הרבי האם הוא יכול לבחור בשם משפחה שניאורסון שהרי הוא מצאצאי רבותינו נשיאינו, והרבי נ"ע הסכים לכך. {{הערה|תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל ומירל ברכה שטרסברג ג' אדר ה'תשס"א ע' 100}} | ||
נפטר בירושלים כ״א סיון תרצ״ד | נפטר בירושלים כ״א סיון תרצ״ד | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*בנו, מנחם שמואל. | *בנו, מנחם שמואל. | ||
*חתנו, ר' אברהם דימנד. | *חתנו, ר' אברהם דימנד. | ||
*חתנו, [[ | *חתנו, [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. | ||
*נכדו, [[ישראל יוסף שניאורסון]]. | *נכדו, [[ישראל יוסף שניאורסון]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:10, 21 באוקטובר 2021
ר' אברהם זלמן [המכונה ז'אמקע] הי' ידוע כבעל כשרון גדול. [1]
נולד לשטערנא רייזא בת הרבנית מנוחה רחל. הי' קשור לכ"ק אדמו"ר מהר"ש ולאחר הסתלקותו ביקר אצל בנו כ"ק אדמו"ר הרש"ב וזכה לקבל ממנו קירובים גדולים. הבן ר' חיים סיפר שאביו פעם רצה להיכנס ליחידות אך הרבי רש"ב לא הסכים באמרו "הוא שייך לאבי..."
החלפת שם המשפחה
מספרים בני המשפחה שבתקופה שישיבת תורת אמת היתה בחברון, התקיימה פעם התוועדות י"ט כסלו באולם הישיבה ור' אברהם זלמן השתתף בה. בשעת לילה מאוחרת הוא חזר מהתוועדות לביתו ובדרבו ראה ערבי שמציק לשנים מתלמידי הישיבה שהיו בגילופין לאחר התוועדות וחזרו למעונם. ר' אברהם זלמן נזף בערבי על שהוא מתעלל בבחורים, והערבי נפגע מכך והחליט להלשין עליו בפני ה'קאדי' המקומי כאילו הוא קילל את נביאם מוחמד. בעקבות זאת נאלץ ר' אברהם זלמן לברוח מן הארץ ושהה תקופה ממושכת בחו"ל. לאחר כיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים, חלפה הסכנה ור' אברהם זלמן שאל את הרבי רש"ב האם הגיע זמן שהוא רשאי לחזור ארצה. הרבי רשב אישר זאת, אך הוסיף כי רצוי שליתר ביטחון הוא יחליף את שם משפחתו. ר' אברהם זלמן שאל את הרבי האם הוא יכול לבחור בשם משפחה שניאורסון שהרי הוא מצאצאי רבותינו נשיאינו, והרבי נ"ע הסכים לכך. [2]
נפטר בירושלים כ״א סיון תרצ״ד
משפחתו
- בנו, חיים שלמה יוסף שניאורסון.
- בנו, מנחם שמואל.
- חתנו, ר' אברהם דימנד.
- חתנו, מרדכי אברהם ישעיה גרונר.
- נכדו, ישראל יוסף שניאורסון.
הערות שוליים
- ↑ ספר הצאצאים ע' 204
- ↑ תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל ומירל ברכה שטרסברג ג' אדר ה'תשס"א ע' 100