הר הבית

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

דגם הולילנד של שטח הר הבית, ובית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"

הר הבית הוא מקום מקודש להר ישראל מאז ומתמיד. שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.

איסור שילוח מן המחנה

ישנן דרגות שונות של קדושה בירושלים והר הבית, עליהם חל איסור עשה של שילוח מן המחנה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב", ואם עברו ונכנסו עברו בלא תעשה. על כל האיסורים מדרבנן העונש הוא מכת מרדות.

מחנה ישראל

1.מחומות ירושלים. משם והלאה אסור למצורע ליכנס.

מחנה לויה

1. הר הבית. לזבים, זבות, נדות ויולדות, אסור להכנס להר הבית. אך לטמא שרץ ואפילו טמא מת מותר להכנס להר הבית.

2. החיל. לשם אסורים להכנס אפילו לעכו"ם ולטמא מת, אבל טבול יום מותר.

3. עזרת נשים. לשם אסורים להכנס מדרבנן אפילו לטבול יום , שהוא בעל קרי שטבל ביומו. (נחלקו רש"י ותוס' לרש"י הוא עשה שאין בו כרת, ולתוס' מדרבנן.) אבל למחוסר כפורים - שכבר העריב שמשו - מותר.

מחנה שכינה

5. עזרת ישראל. לשם אסור להכנס אפילו למחוסר כפורים. העונש, לראב"ד כרת, ולרמב"ם מכת מרדות. פ"ג מהלכות ביאת מקדש הלכה ט אבל לשאר הטמאים העונש הוא כרת לכו"ע.

ישנה דיעה האומרת כי ביאה במקצת, שמה ביאה. כלומר אפילו מי שהכניס את ידו להר הבית או לבית המקדש נחשב הדבר שנכנס לשם. להלכה פוסק הראב"ד כי ביאה במקצת שמה ביאה, אך הרמב"ם סבור כי מדאורייתא אין הדין כך רק דרבנן והעונש על כך הוא מכת מרדות. פ"ג הלי"ח

ראה עוד

• הכותל המערבי
• בית המקדש

מקורות

רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש. יבמות ז ב, וראשונים שם.