אברהם מנחם מענדל וכטר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב את "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי. | מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב את "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי. | ||
לאחר מספר שנים בהם למד ב[[770]], נסע הרב ווכטר ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש כולל אבריכים. כיום אינו משמש בתפקיד רשמי בנחלת הר חב"ד, אלא הוא מוסר שיעורים בשכונה, אך מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישאל|ארץ]]. בימים אלו נערכים שיעורים קבועים בחסידות: ימי שלישי - בביהכ"ס המרכזי בקריית מלאכי על יסודות החסידות במאמרו הארוך של הצמח-צדק "שורש מצוות התפילה" וכן חזרה על השיעור בימי ששי בעיר אשדוד. | לאחר מספר שנים בהם למד ב[[770]], נסע הרב ווכטר ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש כולל אבריכים. כיום אינו משמש בתפקיד רשמי בנחלת הר חב"ד, אלא הוא מוסר שיעורים בשכונה, אך מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישאל|ארץ]]. בימים אלו נערכים שיעורים קבועים בחסידות: ימי שלישי - בביהכ"ס המרכזי בקריית מלאכי על יסודות החסידות במאמרו הארוך של הצמח-צדק "שורש מצוות התפילה" וכן חזרה על השיעור בימי ששי בעיר אשדוד. וכעת, לקראת חג הפסח הקרב ובא לומדים לפי שעה את המאמר "קול דודי" מליקוטי תורה על שיר השירים בעניין פסח ואכילת מצה על פי חסידות אדמור הזקן. | ||
הרב וכטר הינו חבר מערכת [[חסידות מבוארת]] ומראשי העורכים של פירושה ל[[ספר התניא]]. כמו כן משמש הרב וכטר כיועץ מיוחד למערכת [[מאמרים מבוארים|מאמר מבואר]]. | הרב וכטר הינו חבר מערכת [[חסידות מבוארת]] ומראשי העורכים של פירושה ל[[ספר התניא]]. כמו כן משמש הרב וכטר כיועץ מיוחד למערכת [[מאמרים מבוארים|מאמר מבואר]]. | ||
גרסה מ־01:40, 18 בפברואר 2010
הרב אברהם מענדל וכטר הינו משפיע בנחלת הר חב"ד. נחשב לאחד מטובי מסבירי תורת החסידות בדורנו ובעל מוח חריף, ואף יד רב לו בנגלה.
נולד למשפחה מחסידי סיגט-סאטמר במדינת הונגריה. משם עברו הוריו להתגורר בקנדה, ולאחר זמן עברו לניו-יורק בשכונת ווילאמסבורג, שם גדל והתחנך בישיבות חסידות סאטמר, נישא לרבנית רחל ווכטר, ומיד לאחר נישואיו החל לעמוד בראש "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג".
לאחר כשנה נפגש בסתר עם הרב יואל כהן, שניסה לשכנע אותו ללמוד חסידות. הרב וועכטר הסכים ללמוד את תורת החסידות בביאורם ופירושם של אדמו"ר הזקן ועד לאדמו"ר הרש"ב, בעוד שאדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א נחשבו אצלו כלא אנטי-ציוניים מספיק.
ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי המשך תער"ב ואת ליקוטי ביאורים בספר התניא מאת הרב יהושע קארף. הרב וכטר נאות לכך, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב יואל כהן ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, של אדמו"ר שליט"א. היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו תענוגים של גן-עדן בגוף חי.
הרב וועכטר התפעם מתורתו של אדמו"ר שליט"א, ובכך החל להתקרב לחסידות חב"ד, לנהוג במנהגי חב"ד, ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו שיחות מתוך ליקוטי שיחות ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה.
בשנת תשמ"ג נודע דבר התקרבותו לחב"ד בסתר לכמה מתלמידיו. בעת הולכו לבית הכנסת להתפלל תפילת שחרית, הם חטפו אותו למשאית, גזזו את זקנו ופאותיו הקדושות, דקרוהו בכל חלקי גופו והשליכו אותו אל הרחוב הסואן באיזור התעשיה בדרום ווילאמסבורג, מתוך המשאית הנוסעת ולאחר התעללות ממושכת. רק בכוחותיו האחרונים, הצליח הרב ועכטר להגיע לביתו לצורך טיפול מידי. דבר הפשע נודע בעולם התורה ועורר סערה רבה ומחאה עצומה של גדולי הדור ואדמו"רי חצרות החסידיות לכל גווניה.
מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב את "רשמית" את חסידות סאטמר והחל לחיות כחסיד חב"ד באופן רשמי וגלוי.
לאחר מספר שנים בהם למד ב770, נסע הרב ווכטר לנחלת הר חב"ד. הוא החל לשמש כמשפיע וראש כולל אבריכים. כיום אינו משמש בתפקיד רשמי בנחלת הר חב"ד, אלא הוא מוסר שיעורים בשכונה, אך מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל הארץ. בימים אלו נערכים שיעורים קבועים בחסידות: ימי שלישי - בביהכ"ס המרכזי בקריית מלאכי על יסודות החסידות במאמרו הארוך של הצמח-צדק "שורש מצוות התפילה" וכן חזרה על השיעור בימי ששי בעיר אשדוד. וכעת, לקראת חג הפסח הקרב ובא לומדים לפי שעה את המאמר "קול דודי" מליקוטי תורה על שיר השירים בעניין פסח ואכילת מצה על פי חסידות אדמור הזקן.
הרב וכטר הינו חבר מערכת חסידות מבוארת ומראשי העורכים של פירושה לספר התניא. כמו כן משמש הרב וכטר כיועץ מיוחד למערכת מאמר מבואר.