ניגון ע' (תקעו בחודש): הבדלים בין גרסאות בדף
(או שזה מובן וא"כ מאי קמ"ל - או שלא וסתם מביכים את הקורא) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
לרוב, מושר ניגון זה בפי ה[[חסידים]] עם המילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל". | לרוב, מושר ניגון זה בפי ה[[חסידים]] עם המילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל". | ||
ההסבר לכך הוא, כאשר חזרו החסידים משהותם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ונפגשו עם חסידי [[קאפוסט]] ביקשו מהם (הקאפוסטער'ס) שיחזורו מה ששמעו ב[[ליובאוויטש]] ( | ההסבר לכך הוא, כאשר חזרו החסידים משהותם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ונפגשו עם חסידי [[קאפוסט]] ביקשו מהם (הקאפוסטער'ס) שיחזורו מה ששמעו ב[[ליובאוויטש]] (בכדי ללעוג על 'פשטותם' של מאמרי חב"ד ליובאוויטש). החסידים לא חזרו את המאמרים אבל את ה[[דיבור המתחיל]] של המאמרים של [[ראש השנה]] ו[[שבת תשובה]] הם חזרו עם הניגון הזה שמבטא את כיוונה של ליובאוויטש ואת השוני בינה לבין קאפוסט בעבודה. | ||
ניגון זה הוא ניגון ע' ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ע' ב[[ספר הניגונים]]. | ||
גרסה מ־18:26, 5 באוקטובר 2021
ישנם ריבוי ניגונים לראש השנה המלאים רגש וספוגים מהתבוננות המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי חסידי חב"ד מידי שבת בשבתו.
כידוע, לא הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת להתוועדות רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל ניגונים אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.
לרוב, מושר ניגון זה בפי החסידים עם המילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל". ההסבר לכך הוא, כאשר חזרו החסידים משהותם אצל אדמו"ר המהר"ש ונפגשו עם חסידי קאפוסט ביקשו מהם (הקאפוסטער'ס) שיחזורו מה ששמעו בליובאוויטש (בכדי ללעוג על 'פשטותם' של מאמרי חב"ד ליובאוויטש). החסידים לא חזרו את המאמרים אבל את הדיבור המתחיל של המאמרים של ראש השנה ושבת תשובה הם חזרו עם הניגון הזה שמבטא את כיוונה של ליובאוויטש ואת השוני בינה לבין קאפוסט בעבודה.
ניגון זה הוא ניגון ע' בספר הניגונים.
