תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | [[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]] | | [[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]] |
| | [[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו ורשה]] | | [[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו ורשה]] |
| − | '''השואה''' היא כינוי לנסיון רצח העם ה[[יהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] בו נרצחו כששה מליון יהודים על [[קידוש השם]], השואה החלה בערך בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] והסתיימה בסוף [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה. | + | '''השואה''' היא כינוי לכריזה שחטף הפיהרר אדולף שיקבלברגר אחרי שנכשל במבחן הקבלה לטכניון מכיוון שלא הצליח לצייר נקודה. כתוצאה מכך היטלר התעצבן וזרק את המוצץ שלו על יהודי ברחוב והיהודי גנב את המוצץ. באותו רגע היטלר נשבע שיהרוג את כל היהודים בעולם עד שימצא את המוצץ שלו. |
| | | | |
| | ==תקופת השואה== | | ==תקופת השואה== |
| − | ===אדמו"ר הריי"צ בשואה===
| + | בהתחלה הציעו לכל יהודים 20 שקלים חדשים בשביל להיכנס למחנות השמחה של היטלר, אך לצערו הרב רק 6 מיליון יהודים קיבלו את הצעתו. לאחר כניסה למחנות השמחה תושאלו בעדינות על ידי אחראי הגטו נפתלי הנפתול בנט על מיקום המוצץ. לאחר כמה שנים נמצא המוצץ בבונקר סודי בברלין, היטלר מצץ אותו ועלה השמיימה. |
| − | בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] אטווצק בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב את אטווצק וחזר לורשה, שם שהה בגטו המפורסם ונאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}
| |
| | | | |
| − | ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).
| |
| − | ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].
| |
| − |
| |
| − | לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להוצאת קרוביו (חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) וכן לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מאירופה הבוערת. כן דאג לחילוצם של כמה וכמה מגדולי ישראל של אותה תקופה, ביניהם הרב [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].
| |
| − |
| |
| − | ===הרבי בתקופת השואה===
| |
| − | כשעלה היטלר לשלטון שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].
| |
| − |
| |
| − | בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.
| |
| − |
| |
| − | כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" (לאו דווקא יהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא סתם אורתודוקסים. כל זה בעיצומה של המלחמה.
| |
| | | | |
| | == לאחר השואה == | | == לאחר השואה == |
| − | לאחר השואה, בעת שהיהודים התקבצו למחנות פליטים עד שתאושר עלייתם ארצה, דאגו [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ש[[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום. אחד הידועים יותר בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב [[שניאור זלמן לוין|זלמן לוין]], שפעל במחנה יחד עם הרב [[יעקב פלס]] ור' [[זושא וילימובסקי|זושא הפרטיזן]]. הם השתדלו לקבל מקום מתאים ל[[בית הכנסת]], ווידאו שיהיו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום. | + | לאחר השואה התכנסו כל היהודים שהיו אחראים על בניית מחנות השמחה והחליטו על בניית פרויקט חדש לריכוז יהודים. קרו לפרויקט "תקופת הצנע" ולמען הסר בלבול קראו למחנות השמחה "מעברות" |
| − | | |
| − | ממזכירות [[הרבי הריי"צ]] שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות. הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו.
| |
| − | | |
| − | ===עידוד לניצולי השואה===
| |
| − | בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.
| |
| − | | |
| − | תשובתו של [[הרבי]] לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרפאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".
| |
| − | | |
| − | הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.
| |
| − | | |
| − | ===יחס הרבי לחללי השואה===
| |
| − | בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין יש לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.
| |
| − | | |
| − | גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.
| |
| − | | |
| − | ===חב"ד בשואה===
| |
| − | '''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו ב[[שבועון בית משיח]]. בסדרה נחשפים, סיפורים לא ידועים, מסמכים ותמונות בפרסום ראשון, וסיפורן של קהילות רבות אשר כמעט ולא היה ידוע עליהם עד פרסומן בסדרה.
| |
| − | | |
| − | * קורותיו של אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה: תחת הפגזות, הימלטות לריגא, הנסיעה לניו יורק, הצלה ועזרה לפליטים, רבנים אדמו"רים וכו'.
| |
| − | | |
| − | * קורות קהילות חב"ד החל מהקמתן, אירועים חשובים, סקירת דמויות ומוסדות, תשובות רבותינו נשיאינו הקשורים בערים אלו, וקורות הקהילות בזמן השואה.
| |
| − | | |
| − | הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].
| |
| − | | |
| − | ==ראו גם==
| |
| − | | |
| − | * [[יציאת רוסיה תש"ו]]
| |
| − | * [[שואת ליובאוויטש]]
| |
| − | * [[גטו ליובאוויטש]]
| |
| − | * [[גטו קובנה]]
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1852&CategoryID=1081 השואה ומשמעותה]''' - לקט מקיף ממשנתו של הרבי - באתר צעירי חב"ד
| |
| − | *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1128981 סיפורים על השואה]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
| |
| − | *{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}
| |
| − | * מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
| |
| − | *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/31/364174317370.html גזרה היא מלפני]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א טבת תשע"ה
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]
| |
