ברוך אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קישורים חיצונים" ב־"קישורים חיצוניים") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברוך אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך אפשטיין]] | [[קובץ:ברוך אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך אפשטיין]] | ||
הרב '''ברוך הלוי אפשטיין''' היה רב בעיר פינסק, מחבר הספר [[חומש תורה תמימה|תורה תמימה]] על התורה. | הרב '''ברוך הלוי אפשטיין''' (?–[[תש"ב]]) היה רב בעיר פינסק, מחבר הספר [[חומש תורה תמימה|תורה תמימה]] על התורה. | ||
==תולדות חיים== | |||
הרב אפשטיין היה בנו של הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין|יחיאל מיכל הלוי]] מחבר "ערוך השלחן" ודרך אימו, מיכלה, היה אחיינו של [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב]] ראש ישיבת וולוז'ין. אפשטיין למד בישיבת וולוז'ין והיה נחשב אחד מהעילויים שם. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון)]], לאחר שפגש אותו באקראי באכסניה. | הרב אפשטיין היה בנו של הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין|יחיאל מיכל הלוי]] מחבר "ערוך השלחן" ודרך אימו, מיכלה, היה אחיינו של [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב]] ראש ישיבת וולוז'ין. אפשטיין למד בישיבת וולוז'ין והיה נחשב אחד מהעילויים שם. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון)]], לאחר שפגש אותו באקראי באכסניה. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''מקור ברוך''' (ד' כרכים) - אוטוביוגרפיה משולב בסיפורים רבים מהדורות הקודמים, בספר סיפורים רבים שהתרחשו עם אביו הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]] בעת שביקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועל כלל [[אדמו"רי חב"ד]]. חוקרים שונים{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]].}} טוענים כי הספר מלא שקרים, וכל הסיפורים על אדמו"רי חב"ד הועתקו ממקורות זרים ומפוקפקים. | *'''מקור ברוך''' (ד' כרכים) - אוטוביוגרפיה משולב בסיפורים רבים מהדורות הקודמים, בספר סיפורים רבים שהתרחשו עם אביו הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]] בעת שביקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועל כלל [[אדמו"רי חב"ד]]. חוקרים שונים{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]].}} טוענים כי הספר מלא שקרים, וכל הסיפורים על אדמו"רי חב"ד הועתקו ממקורות זרים ומפוקפקים. | ||
*'''[[חומש תורה תמימה|תורה תמימה]]''' - פירוש על [[חמשה חומשי תורה]] המלקט פירושים רבים על המקרא, הודפס לראשונה ב[[וילנא]], [[תרס"ב]]{{הערה|הפירוש מודפס, בין השאר, גם על החומש בו משתמש הרבי}}. | |||
*'''[[חומש תורה תמימה|תורה תמימה]]''' - פירוש על [[חמשה חומשי תורה]] המלקט פירושים רבים על המקרא, הודפס לראשונה ב[[וילנא]], [[תרס"ב]]{{הערה|הפירוש מודפס, בין השאר, גם על החומש בו משתמש הרבי}}. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 הרב יהושע מונדשיין, במחקר מקיף על הספר] באתר "שטורם נט". | *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 הרב יהושע מונדשיין, במחקר מקיף על הספר] באתר "שטורם נט". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני ערים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
גרסה מ־05:51, 6 בספטמבר 2021
הרב ברוך הלוי אפשטיין (?–תש"ב) היה רב בעיר פינסק, מחבר הספר תורה תמימה על התורה.
תולדות חיים
הרב אפשטיין היה בנו של הרב יחיאל מיכל הלוי מחבר "ערוך השלחן" ודרך אימו, מיכלה, היה אחיינו של הנצי"ב ראש ישיבת וולוז'ין. אפשטיין למד בישיבת וולוז'ין והיה נחשב אחד מהעילויים שם. הוסמך לרבנות על ידי רבי יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון), לאחר שפגש אותו באקראי באכסניה.
התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הלוי הורביץ, רבה של פינסק, ולאחר מכן, בבית חותנו, למד תורה ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק לעבוד כרואה חשבון בבנק. במקביל לעבודתו בבנק, למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - פירוש על התורה. לאחר פטירת חמיו נתבקש לשמש כרב במקום אך סירב. לאחר המהפכה ברוסיה נסע הרב אפשטיין לארצות הברית שם שהה בין השנים תרפ"ג - תרפ"ו. לאחר מכן שב לפינסק. נספה בשואה בשנת תש"ב.
עם הקמת תנועת המזרחי, הצטרף לשורותיה.
ספריו
- מקור ברוך (ד' כרכים) - אוטוביוגרפיה משולב בסיפורים רבים מהדורות הקודמים, בספר סיפורים רבים שהתרחשו עם אביו הרב יחיאל מיכל אפשטיין בעת שביקר אצל אדמו"ר הצמח צדק ועל כלל אדמו"רי חב"ד. חוקרים שונים[1] טוענים כי הספר מלא שקרים, וכל הסיפורים על אדמו"רי חב"ד הועתקו ממקורות זרים ומפוקפקים.
- תורה תמימה - פירוש על חמשה חומשי תורה המלקט פירושים רבים על המקרא, הודפס לראשונה בוילנא, תרס"ב[2].
קישורים חיצוניים
- הרב יהושע מונדשיין, במחקר מקיף על הספר באתר "שטורם נט".
הערות שוליים
- ↑ הרב יהושע מונדשיין.
- ↑ הפירוש מודפס, בין השאר, גם על החומש בו משתמש הרבי