שלום חיים אשר כהנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4: שורה 4:
נולד באחלציחה שבגרוזיה בשנת [[תרפ"ג]] לרב [[אליהו שמואל כהנוב]], ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים, וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של [[ראקשיק]].
נולד באחלציחה שבגרוזיה בשנת [[תרפ"ג]] לרב [[אליהו שמואל כהנוב]], ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים, וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של [[ראקשיק]].


בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ב[[עיירה]] סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.
בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ב[[עיירה]] סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.


כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב [[יהודה חיטריק]] וגיסו ר' [[חיים חייקין]].
כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב [[יהודה חיטריק]] וגיסו ר' [[חיים חייקין]].

גרסה מ־10:31, 8 באוגוסט 2021

הרב שלום חיים אשר הכהן כהנוב (תרפ"ג-כ' ניסן תש"פ), היה מזקני חסידי חב"ד בקראון הייטס, וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית.

תולדות חיים

נולד באחלציחה שבגרוזיה בשנת תרפ"ג לרב אליהו שמואל כהנוב, ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים, וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של ראקשיק.

בשנת תרצ"ט נכנס ללמוד בסניף של ישיבת תומכי תמימים המקומית בעיירה סינאקי[1], ועם סיום מלחמת העולם השנייה הבריח את הגבול לפולין דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'.

כשהגיע לפראג, בשלהי הקיץ של שנת תש"ו, מונה על ידי הרב ישראל ג'ייקובסון כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב יהודה חיטריק וגיסו ר' חיים חייקין.

אחרי נידודים שונים הגיע לפריז שם שהה בשנת תש"ז בשעת ביקורו של הרבי במקום[2], ובקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים שהרש"ג סידר להם אשרות כניסה לארצות הברית[3], והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.

עם סיום חוק לימודיו בשנת תשי"ג נשא את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון צעירי אגודת חב"ד.

בהתוועדות פורים תשכ"ו קרא לו הרבי בשמו ומזג לו כוס משקה על מנת להוציא את כל הקהל ידי חובת עד דלא ידע.

נפטר בכ' ניסן תש"פ, ערב שביעי של פסח בשיבה טובה בגיל 96.

משפחתו

הערות שוליים

  1. יחד איתו למדו בישיבה ר' לייב שפירא, משה מרוזוב והאחים שלום בער ואייזיק שאנאוויץ.
  2. בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על 96% בפריז בתש"ז.
  3. הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' עזריאל חייקין, ר' הירש'ל חיטריק, ור' אהרון זאקאן.