סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 25 בתים ,  5 בפברואר 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ימים טובים}}
'''סוכות''' הוא חג בן שמונה ימים ב[[ארץ ישראל]] ובן תשעה ימים בחוץ לארץ. מצוות החג הן: ישיבה בסוכה, נטילת ארבע המינים.
'''סוכות''' הוא חג בן שמונה ימים ב[[ארץ ישראל]] ובן תשעה ימים בחוץ לארץ. מצוות החג הן: ישיבה בסוכה, נטילת ארבע המינים.


שורה 4: שורה 5:


בחב"ד נהגו שלא לישון בסוכה. מנהג זה הוא עתיק יומין, ומוזכר כבר במרדכי: "ומה שנהגו כל ישראל שלא לישון בסוכה" כו' ומתרץ את המנהג. גם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בשולחן ערוך כי "מנהגינו שלא לישון בסוכה".  
בחב"ד נהגו שלא לישון בסוכה. מנהג זה הוא עתיק יומין, ומוזכר כבר במרדכי: "ומה שנהגו כל ישראל שלא לישון בסוכה" כו' ומתרץ את המנהג. גם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בשולחן ערוך כי "מנהגינו שלא לישון בסוכה".  
הראשון שידוע בחב"ד בבירור מעל לכל ספק כי לא ישן בסוכה, הוא [[הריי"צ]]. הסיבה לכך היא, כמו שהסביר אדמו"ר שליט"א את פתגמו של כ״ק [[אדמו״ר האמצעי]] בנוגע לשינה בסוכה — ״כיצד אפשר לישון במקיפים דבינה״. הכוונה: בסוכה מאיר אור אלוקי גדול מאד, שהוא נעלה מכדי שיוכל לרדת ולהתלבש באדם (בפנימיותו), אלא האור מסובב את האדם בבחינת מקיף (כמו סוכה כפשוטה, ה״מקיפה״ את האדם, ולא רק את האדם לבדו (עכ״פ ראשו ורובו), אלא גם את שולחנו — באופן שכל ענייניו צריכים להיעשות בתוך המקיף של הסוכה — ״תשבו כעין תדורו״). ומכיוון ששם מאיר אור אלוקי נעלה שכזה — איך אפשר בכלל לישון שם.
הראשון שידוע בחב"ד בבירור מעל לכל ספק כי לא ישן בסוכה, הוא [[הריי"צ]]. הסיבה לכך היא, כמו שהסביר אדמו"ר שליט"א את פתגמו של כ״ק [[אדמו״ר האמצעי]] בנוגע לשינה בסוכה — ״כיצד אפשר לישון במקיפים דבינה״. הכוונה: בסוכה מאיר אור אלוקי גדול מאד, שהוא נעלה מכדי שיוכל לרדת ולהתלבש באדם (בפנימיותו), אלא האור מסובב את האדם בבחינת מקיף (כמו סוכה כפשוטה, ה״מקיפה״ את האדם, ולא רק את האדם לבדו (עכ״פ ראשו ורובו), אלא גם את שולחנו — באופן שכל ענייניו צריכים להיעשות בתוך המקיף של הסוכה — ״תשבו כעין תדורו״). ומכיוון ששם מאיר אור אלוקי נעלה שכזה — איך אפשר בכלל לישון שם.


39,916

עריכות