שמעון

קברו של שמעון בארבל, סמוך לאחיו ראובן, לוי, יהודה, ואחותו דינה, לפי מסורות שונות.

שמעון היה בנו השני של יעקב אבינו מאשתו לאה, ואבי בני שבט שמעון.

לידתו ושמו

נולד בכ"ח בטבת. התורה מתארת את לידתו: "וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן" לאה שהרגישה אהובה פחות אצל יעקב יחסית לרחל, בלידתה את בנה השני אמרה שה' שמע שאני שנואה, ולכן הביא לי בן נוסף והיא זו שקראה שמו שמעון.

מעשה שכם

לאחר שהתיישב יעקב בשכם, יצאה דינה בתו ופגשה בחמור שחמד אותה והתחתן איתה. שכם אבי חמור רצה לרצות את יעקב ובניו והציע שבניהם ובנותיהם יתחתנו אחד עם השני, בני יעקב הסכימו לכך אולם התנו זאת בכך שהם יעשו ברית מילה, שכם ובני עירו הסכימו לכך ונימולו. ביום השלישי הגיעו שמעון ולוי, שהיו אז בני שלוש עשרה. ללא רשות אביהם ומכים אותם נפש.

יעקב הוכיח אותם על מעשה זה:

עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃

— בראשית, ל"ד, ל'

שמעון ולוי עונים על כך בתגובה: "הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ"?!. לאחר סיפור מכירת יוסף וירידתו למצרים ובעקבות כך שהוא פותר לפרעה חלום הוא מתמנה למשנה למלך, בעת שמתחולל רעב בארץ, מגיעים בני יעקב למצרים ופוגשים את יוסף אחיהם ומתיישבים שם.

לפני פטירתו של יעקב הוא קורא לכל האחים, ומברך כל אחד ואחד מהם, את שמעון ולוי אומנם מוכיח יעקב על מעשה שכם ואומר להם:

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל

— ספר בראשית, פרק מ"ט

יעקב העניש את שבטים שמעון ולוי בכך שהם יהיו נפוצים בכל הארץ. לוי יחזר על הגרנות לקבל תרומות ומעשרות, ושבט שמעון יהיו עניים וסופרים ומלמדי תינוקות כדי שיהיו נפוצים בכל הארץ

בחסידות

בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין השמיעה, בשונה מראובן שעניינו הוא ראיה.

לפני פטירת יעקב אבינו, כאשר ברך את בניו, דבר קשה על שמעון ולוי על מעשה זה. ואמר "בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר", רש"י מסביר "אלו חמור, ואנשי שכם". 'כי האפם הרגו איש' מדובר על מעשה דינה. 'וברצנם עקרו שור' מדובר על מכירת יוסף ששמעון ולוי התחילו לדבר עליו, ורצו להורגו. הרבי שואל רש"י אומר "חמור, ואנשי שכם". למה לא כותב גם 'שכם'? הרבי מסביר שעל שכם כל האומות הסכימו שחייב מיתה. אבל על הריגת חמור, וכל אנשי העיר, אפילו שזה מוצדק שגם הם היו אחראים. בכל זאת האומות יכלו לכועס.

בניו

• חנוך.
• פלוא.
• חצרון.
• כרמי.