שמעון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


==לידתו ושמו==
==לידתו ושמו==
בתורה כתוב על לידתו:
נולד ב[[כ"ח בטבת]]{{הערה|מעם לועז עמ' תקעט (תרגום יהונתן).}} בתורה כתוב על לידתו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ספר בראשית]] פרק כ"ט פסוק ל"ג|תוכן=וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן}}
{{ציטוטון|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן}}{{הערה|[[ספר בראשית]] פרק כ"ט פסוק ל"ג.}}
שה' שמע שאני שנואה, ולכן ה' הביא לי עוד בן.


==מעשה דינה==
==מעשה שכם==
כאשר שמעון ו[[לוי]] היו בני [[שלוש עשרה]] שנים, הרגו את שכם בן חמור וכל תושבי העיר שכם. הם עשו זאת כיוון ששכם בן חמור רצה [[חתונה|להתחתן]] עם [[דינה]] אחותם. יעקב פחד מתגובת יושבי הארץ, ועל כך אמר להם:
לאחר שהתיישב יעקב ב[[שכם]], יצאה [[דינה]] ופגשה ב[[חמור]] שחמד בה והתחתן איתה, שכם אבי חמור מרצה את יעקב ובניו ומציע שבניהם ובנותיהם יתחתנו אחד עם השני, בני יעקב מסכימים לכך אולם מתנים זאת בכך שהם יעשו [[ברית מילה]], שכם ובני עירו מסכימים לכך והם נימולים, ביום השלישי מגיעים שמעון ו[[לוי]], שהיו אז בני שלוש עשרה. ללא רשות אביהם{{הערה|בראשית רבה}} ורוצחים אותם{{הערה|[[בראשית]], פרק ל"ד, א - כ"ט}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ספר בראשית]] פרק ל"ד פסוק ל'|תוכן=וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי}}
 
והם ענו לו,
יעקב אולם, מגיע עליהם ומוכיח אותם על מעשה זה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ספר בראשית]] פרק ל"ד פסוק ל"א|תוכן=וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃|מקור=בראשית, ל"ד, ל'}}
 
שמעון ולוי עונים על כך בתגובה ש:"{{מונחון|הַכְזוֹנָ֕ה|הפקר}} יַעֲשֶׂ֖ה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ", בהמשך החומש זורקים האחים בני יעקב את [[יוסף הצדיק]] לבור, ולאחר מכן נמכר יוסף לישמעאלים ומשם הוא מתגלגל, עד שבעקבות כך שהוא פותר ל[[פרעה]] [[חלומות פרעה|חלום]] הוא מתמנה למשנה למלך, בעת שמתחולל רעב בארץ, מגיעים בני יעקב למצרים ופוגשים את יוסף אחיהם ומתיישבים שם.
 
לפני פטירתו של יעקב הוא קורא לכל האחים, ומברך כל אחד ואחד מהם, את שמעון ולוי אומנם מוכיח יעקב על מעשה שכם ואומר להם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל|מקור= ספר בראשית, פרק מ"ט}}


==בחסידות==
==בחסידות==
בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין ה[[שמיעה]], בשונה מראובן שעניינו הוא [[ראיה]].
בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין ה[[שמיעה]], בשונה מראובן שעניינו הוא [[ראיה]].
לפני [[הסתלקות|פטירת]] [[יעקב אבינו]], כאשר ברך את בניו, דבר קשה על שמעון ו[[לוי]] על מעשה זה. ואמר {{ציטוטון|בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר}}{{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו'.}}, [[רש"י]] מסביר {{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו' ד"ה "כי באפם הרגו איש".}} "אלו חמור, ואנשי שכם". 'כי האפם הרגו איש' מדובר על מעשה דינה. 'וברצנם עקרו שור' מדובר על [[מכירת יוסף]] ששמעון ולוי התחילו לדבר עליו, ורצו להורגו. [[הרבי]] שואל רש"י אומר "חמור, ואנשי שכם". למה לא כותב גם 'שכם'? הרבי מסביר שעל שכם כל האומות הסכימו שחייב מיתה. אבל על הריגת חמור, וכל אנשי העיר, אפילו שזה מוצדק שגם הם היו אחראים. בכל זאת האומות יכלו לכועס{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 251.}}.


==בניו==
==בניו==
*חנוך
*חנוך.
*פלוא
*פלוא.
*חצרון
*חצרון.
*כרמי
*כרמי.
 


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חומש בראשית]]
[[קטגוריה:חומש בראשית]]
[[קטגוריה:השבטים]]
[[קטגוריה:השבטים]]

גרסה מ־03:34, 24 במאי 2021

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
קברו של שמעון בארבל, סמוך לאחיו ראובן, לוי, יהודה, ואחותו דינה, לפי מסורות שונות.

שמעון היה בנו השני של יעקב אבינו מאשתו לאה, ואבי בני שבט שמעון.

לידתו ושמו

נולד בכ"ח בטבת[1] בתורה כתוב על לידתו: "וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן"[2] שה' שמע שאני שנואה, ולכן ה' הביא לי עוד בן.

מעשה שכם

לאחר שהתיישב יעקב בשכם, יצאה דינה ופגשה בחמור שחמד בה והתחתן איתה, שכם אבי חמור מרצה את יעקב ובניו ומציע שבניהם ובנותיהם יתחתנו אחד עם השני, בני יעקב מסכימים לכך אולם מתנים זאת בכך שהם יעשו ברית מילה, שכם ובני עירו מסכימים לכך והם נימולים, ביום השלישי מגיעים שמעון ולוי, שהיו אז בני שלוש עשרה. ללא רשות אביהם[3] ורוצחים אותם[4].

יעקב אולם, מגיע עליהם ומוכיח אותם על מעשה זה:

עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃

בראשית, ל"ד, ל'

שמעון ולוי עונים על כך בתגובה ש:"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ", בהמשך החומש זורקים האחים בני יעקב את יוסף הצדיק לבור, ולאחר מכן נמכר יוסף לישמעאלים ומשם הוא מתגלגל, עד שבעקבות כך שהוא פותר לפרעה חלום הוא מתמנה למשנה למלך, בעת שמתחולל רעב בארץ, מגיעים בני יעקב למצרים ופוגשים את יוסף אחיהם ומתיישבים שם.

לפני פטירתו של יעקב הוא קורא לכל האחים, ומברך כל אחד ואחד מהם, את שמעון ולוי אומנם מוכיח יעקב על מעשה שכם ואומר להם:

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל

ספר בראשית, פרק מ"ט

בחסידות

בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין השמיעה, בשונה מראובן שעניינו הוא ראיה.

לפני פטירת יעקב אבינו, כאשר ברך את בניו, דבר קשה על שמעון ולוי על מעשה זה. ואמר "בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר"[5], רש"י מסביר [6] "אלו חמור, ואנשי שכם". 'כי האפם הרגו איש' מדובר על מעשה דינה. 'וברצנם עקרו שור' מדובר על מכירת יוסף ששמעון ולוי התחילו לדבר עליו, ורצו להורגו. הרבי שואל רש"י אומר "חמור, ואנשי שכם". למה לא כותב גם 'שכם'? הרבי מסביר שעל שכם כל האומות הסכימו שחייב מיתה. אבל על הריגת חמור, וכל אנשי העיר, אפילו שזה מוצדק שגם הם היו אחראים. בכל זאת האומות יכלו לכועס[7].

בניו

  • חנוך.
  • פלוא.
  • חצרון.
  • כרמי.

הערות שוליים

  1. מעם לועז עמ' תקעט (תרגום יהונתן).
  2. ספר בראשית פרק כ"ט פסוק ל"ג.
  3. בראשית רבה
  4. בראשית, פרק ל"ד, א - כ"ט
  5. ספר בראשית פרק מ"ט פסוק ו'.
  6. ספר בראשית פרק מ"ט פסוק ו' ד"ה "כי באפם הרגו איש".
  7. לקוטי שיחות כרך ה' עמ' 251.