מאיר זאיאנץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 38: שורה 38:


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מרדכי זאיאנץ]]ע''ה - משפיע בקהילת חב"ד [[פאולו]].
*אחיו, הרב [[מרדכי זאיאנץ]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד [[פאולו]].
* אחיו, הרב [[ליבל זאיאנץ]] - [[צעירי אגודת חב"ד#ברזיל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ברזיל]]. אחיו הרב ישראל זאיאנץ ברזיל.
* אחיו, הרב [[ליבל זאיאנץ]] - [[צעירי אגודת חב"ד#ברזיל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ברזיל]].
אחיו הרב ישראל זאיאנץ, ברזיל.
*בנו, הרב ישראל זאיינץ - פאולו ברזיל.
*בנו, הרב ישראל זאיינץ - פאולו ברזיל.
*בנו, הרב יוסף משה - פאולו ברזיל.
*בנו, הרב יוסף משה - פאולו ברזיל.

גרסה מ־02:29, 19 במאי 2021

הרב מאיר זאינץ

הרב מאיר זאיינץ[1] (תרצ"ב - ג' בסיוון תשפ"א) היה גביר חב"די, מראשי הקהילה החרדית בפאולו, ברזיל. מראשי התורמים להדפסת ספרי הליקוטי שיחות של הרבי.

תולדות חיים

נולד בפולין לאביו הרב שמחה יצחק זאינץ וזוגתו מרת חוה נעכא בשנת תרצ"ב.

בבחרותו למד בישיבת 'תומכי תמימים' בניו יורק וזכה להיות פעמים רבות ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ ואצל הרבי.

התחתן בשנת תשי"ד עם מרת זיסל בת ר' שלמה בראוווער שהיה יד ימינו של הרבי בעל ה'ויואל משה' מסאטמר ולאחר החתונה חזר להתגורר לצד אביו בברזיל.

היה בקשר עם אדמו"רים שונים, האדמו"ר רבי יהודה מסטוצ'ין, האדמו"ר מסקווער, האדמו"ר מקלויזנבורג, האדמו"ר מסאטמר, ועוד.

היה ממייסדי בית הספר לבנות בית יעקב, בפאולו, ובמשך 50 שנה היה נשיא בית הספר, וזאת בהוראת הרבי ותחת הדרכותיו. בית הספר הוא לכלל הבנות החרדיות בעיר, וקיבל תמיכה אף מהאדמו"ר מסאטמר הרב יואל טייטלבוים.

אצל הרבי

הרב מאיר זאינץ מוסר לרבי חלק חדש בלקוטי שיחות שתרם את הוצאתו לאור

באחת השנים הקליט את הרבי, והעתיק 5 אלף עותקים, הרב חודקוב קרא לו ואמר שכיון שלא קיבל רשות ועשה את זה מסיבות עסקיות, עליו למסור כל התקלטים למרכז לעניני חינוך[דרושה הבהרה][דרוש מקור].

בהיותו ביחידות שאל אותו הרבי מה תוכנתו לחיים, וענה שבדעתו לגור בארצות הברית. הרבי אמר לו "אתה צריך לחזור לברזיל והמקום שלך הוא ברזיל".

היה מראשי התורמים להדפסת הליקוטי שיחות. וקיבל על כך קירובים גדולים מהרבי. עד שההקדשה היחידה שהייתה בחוברות הליקוטי שיחות הייתה שלו, לאור הסכם שעשה עם הרבי. (אף קרה פעם שהרבי, שרצה לשים בליקוטי שיחות הקדשה לאביו, ביקש רשות מר' מאיר)[2].

מדי שנה היה מבטיח לפני ראש השנה סכום כמה יתן לועד להפצת שיחות והיה מכניס אותו להרבי, והרבי היה מברך אותו על כך, ופעם הרבי ביקש ממנו להוסיף, הרבי ביקש ממנו שימשיך בזה, בשנים האחרונות חדל לתרום לועד להפצת שיחות מאחר שעל ספריהם כתוב התואר מלך המשיח על הרבי[דרוש מקור].

נפטר בערב שבת קודש פרשת במדבר ג' סיוון תשפ"א.

ספרו חיים של ברכה

כריכת הספר חיים של ברכה

בשנת תשע"ח סיים לכתוב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
אוטוביוגרפיה (בעריכת ר' אהרן דב הלפרין), והוציאה לאור בשם חיים של ברכה. בין הדברים נסקרו בהרחבה שנותיו הראשונות בברזיל, היחידיות אצל הרבי הריי"צ והרבי, עסקיו עם אדמו"רים שונים כולל עם חצר סאטמר, ובו פרק מיוחד העוסק בחלקו בתמיכה בהדפסת הלקוטי שיחות, והיחס המיוחד שזכה מהרבי בעקבות כך.

תרומותיו למוסדות תורה וחסידות

ר' מאיר נודע כתורם גדול בכלל העולם התורני, בין תרומותיו:

משפחתו

אחיו הרב ישראל זאיאנץ, ברזיל.
  • בנו, הרב ישראל זאיינץ - פאולו ברזיל.
  • בנו, הרב יוסף משה - פאולו ברזיל.
  • חתנו, הרב אלימלך שרגא שפירא.
  • חתנו, הרב אוזדבה - רבה של בעל אובר, ניו יורק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נכתב גם זאיאנץ
  2. מתוך הספר אדמו"רי חב"ד ויהדות ברזיל