אדם בעל שם – הבדלי גרסאות

לפני  יותר  מ-  400  שנה  חי  ב[[צפת]] יהודי  פשוט  שעבד  את  בוראו  בתמימות  ובלהט.  תפילות  הסידור  היו  שגורות  בפיו  ומעבר  להן  כמעט  שלא  ידע  מאומה.  לעומת  זאת  היה  מבורך  במצוות  ובמעשי  חסד  לרוב.  את  אלה  התאמץ  ככל  יכולתו  להסתיר  מעיני  הבריות.

מדי  לילה  נהג  האיש  לקום  משנתו  ולערוך  `תיקון  חצות`  על  חורבן  בית  המקדש  בבכיות  ובתחנונים.  הוא  ביכה  את  גלות  עם  ישראל  וייחל  בכל  מאודו  לגאולתו.  לילה  אחד  כשסיים  את  עריכת  ה`תיקון`  ,שמע  האיש  נקישות  קלות  על  דלת  ביתו.  הוא  ניגש  אל  הדלת  ושאל  `מי  שם`?  "[[אליהו  הנביא]]"  השיב  לו  הקול.

היהודי  התמים  קיבל  את  התשובה  כמות  שהיא.  וללא  כל  פקפוק  פתח  את  הדלת  לרווחה.  לפניו  ניצבה  דמות  הדורת  פנים  וקורנת.  "דע  לך  כי  בשמים  התרשמו  מאוד  ממעשיך  הטובים  . מסיבה  זו  אף  שלחו  אותי  לכאן  כדי  שאפקח  את  עיניך  ואלמדך  סודות  התורה"  אמר  [[אליהו  הנביא]].

ואמנם  כך  היה.  למחרת  היום  שוב  נשמעו  נקישות  על  דלת  ביתו  של  היהודי.  בעת  שסיים  לערוך  `תיקון  חצות`.

היה  זה  כמובן  [[אליהו הנבי]]א.  מאותו  לילה  ואילך  נעשה  אליהו  הנביא  אורח  קבוע  בביתו  של  היהודי  מ[[צפת]].

בכל  פעם  לאחר  חצות  הלילה  ובתום  עריכת  ה`תיקון`  היה  מגיע  לביתו  ולומד  עימו  [[תורה]].

בתוך  תקופה  קצרה,  עלתה  רמת  ידיעותיו  התורניות  של  היהודי ,הוא  נעשה  תלמיד  חכם  ובעל  סוד.  אך  גם  במצבו  זה  הוסיף  לשמור  על  צניעותו  המופלגת.  עד  יום  מותו  לא  ידע  איש  על  השינוי  העצום  שעבר  עליו  ועל  אורחו  הלילי  הקבוע.

לאחר  שנפטר  ועלה  למרומים  ביקשו  בבית  דין  של  מעלה,  להעניק  ליהודי  מצפת  שכר  ראוי  על  כל  מעשיו  וצידקותו  בעולם  הזה.  במיוחד  חיפשו  דרך  להיטיב  עימו  בתמורה  לצניעות  הרבה  שבה  נהג  להסתירם  מעיני  הבריות.  לבסוף  הוחלט  כי  האיש  יירד  ל[[עולם]]  פעם  נוספת . אך  הפעם  כצדיק  גדול  אשר  שמו  יילך  לפניו  בכל  קצוות  תבל.  בזכות  דרך  חדשה  בעבודת  הבורא  שייסד  שתכשיר  את  העולם לקראת  הגאולה.