בעל פועל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
== הגדרתו == | |||
אפשר היה לחשוב, שכדי להעביר דבר שכל, כדי ללמד תלמיד עניין שכלי מספיקה העובדה שהרב הוא חכם גדול ביותר. אדם שמבין את השכל, יכול ללמד אותו. זהו הקריטריון הבסיסי. | אפשר היה לחשוב, שכדי להעביר דבר שכל, כדי ללמד תלמיד עניין שכלי מספיקה העובדה שהרב הוא חכם גדול ביותר. אדם שמבין את השכל היטב, יכול ללמד אותו. זהו הקריטריון הבסיסי.<br> | ||
אך כשמתבוננים, מגלים שזה לא מספיק. צריך שהרב יהיה גם "בעל פועל". מה המשמעות?<br> | |||
אך כשמתבוננים, מגלים שזה לא מספיק. צריך שהרב יהיה גם "בעל פועל". מה המשמעות? | לא מספיק, שהרב יידע את העניין השכלי לאשורו. צריך שהוא ידע ויתבונן גם איך להעביר את המידע לתלמיד. כשהדגש הוא על בעל פועל, לא מספיק להיות חכם גדול ביותר, אלא צריך לנטוש לרגע את החכמה ולרדת לתלמיד. לרמה שלו. רק כך התלמיד יוכל לקלוט את השכל<ref>זאת חוקת תרס"ו</ref>. | ||
לא מספיק, שהרב יידע את העניין השכלי לאשורו. צריך שהוא ידע ויתבונן גם איך להעביר את המידע לתלמיד. כשהדגש הוא על בעל פועל, לא מספיק להיות חכם גדול ביותר, אלא צריך לנטוש לרגע את החכמה ולרדת לתלמיד. לרמה שלו. רק כך התלמיד יוכל לקלוט את השכל. | |||
== הדרך להשפיע אל התלמיד ברמתו == | |||
{{ערך מורחב|רב ותלמיד}} | |||
כשרב מלמד תלמיד משהו, אפשר לצייר שתי אופנים. או שהשכל שהוא משפיע כבר נמצא בערך לתלמיד, אם הוא ממש יתאמץ הוא יבין לבד, והרב רק מקרב אליו עוד יותר את השכל.<br> | |||
אופן שני, שהרב והתלמיד הם ב[[אין ערוך]]<ref>בכל זה ראה וידעת תרנ"ז. המשך תקעו תרס"א. רד"ה ויולך תרס"ו</ref>. הבנתו של הרב מופשטת ונעלית לאין שיעור מהבנת התלמיד. כמה שהוא לא ינסה לרדת ולהשפיע לתלמיד, עדיין התלמיד לא יתפוס לאשורו את השכל הנפלא של הרב.<br> | |||
פה רב בעל פועל צריך להתאמץ יותר. הוא צריך לנקוט באופן של [[צמצום]], לצמצם לגמרי את כל שכלו הבלתי מוגבל, לעצור לרגע את נביעת השכל '''שלו''', ולמצוא אותיות פשוטות הנוגעות והשייכות ל'''תלמיד'''.<br> | |||
לאחר מכן, הוא צריך להרחיב ולפתח את הרעיון, אך לא כמו שהרעיון נמצא בצורתו הטהורה בשכלו, אלא כמו שהוא מוגבל וברמת התלמיד.<br> | |||
רק אז הוא יכול להעביר את השכל לתלמיד. וגם אז, הוא צריך להיזהר לא להרחיב יותר מדי, כדי שהתלמיד לא יתבלבל. לשמור ולהוליך את התלמיד בדרך הנכונה. <br> | |||
כל זה עבודתו של בעל פועל. | |||
==== לקריאה נוספת ==== | ==== לקריאה נוספת ==== | ||
[[ד"ה שופטים בהמשך תער"ב]] | [[ד"ה שופטים בהמשך תער"ב]]<br> | ||
[[ד"ה זאת חוקת בהמשך תרס"ו]]<br> | |||
[[ד"ה זאת חוקת בהמשך תרס"ו]] | [[וידעת תרנ"ז - מוסקבה]] | ||
==== ראו גם ==== | ==== ראו גם ==== | ||
[[צמצום הראשון]] | [[צמצום הראשון]]<br> | ||
[[רב ותלמיד (משל)]]<br> | |||
[[שפע]] | [[שפע]] |
גרסה מ־15:27, 22 במרץ 2021
הגדרתו
אפשר היה לחשוב, שכדי להעביר דבר שכל, כדי ללמד תלמיד עניין שכלי מספיקה העובדה שהרב הוא חכם גדול ביותר. אדם שמבין את השכל היטב, יכול ללמד אותו. זהו הקריטריון הבסיסי.
אך כשמתבוננים, מגלים שזה לא מספיק. צריך שהרב יהיה גם "בעל פועל". מה המשמעות?
לא מספיק, שהרב יידע את העניין השכלי לאשורו. צריך שהוא ידע ויתבונן גם איך להעביר את המידע לתלמיד. כשהדגש הוא על בעל פועל, לא מספיק להיות חכם גדול ביותר, אלא צריך לנטוש לרגע את החכמה ולרדת לתלמיד. לרמה שלו. רק כך התלמיד יוכל לקלוט את השכל[1].
הדרך להשפיע אל התלמיד ברמתו
ערך מורחב – רב ותלמיד |
כשרב מלמד תלמיד משהו, אפשר לצייר שתי אופנים. או שהשכל שהוא משפיע כבר נמצא בערך לתלמיד, אם הוא ממש יתאמץ הוא יבין לבד, והרב רק מקרב אליו עוד יותר את השכל.
אופן שני, שהרב והתלמיד הם באין ערוך[2]. הבנתו של הרב מופשטת ונעלית לאין שיעור מהבנת התלמיד. כמה שהוא לא ינסה לרדת ולהשפיע לתלמיד, עדיין התלמיד לא יתפוס לאשורו את השכל הנפלא של הרב.
פה רב בעל פועל צריך להתאמץ יותר. הוא צריך לנקוט באופן של צמצום, לצמצם לגמרי את כל שכלו הבלתי מוגבל, לעצור לרגע את נביעת השכל שלו, ולמצוא אותיות פשוטות הנוגעות והשייכות לתלמיד.
לאחר מכן, הוא צריך להרחיב ולפתח את הרעיון, אך לא כמו שהרעיון נמצא בצורתו הטהורה בשכלו, אלא כמו שהוא מוגבל וברמת התלמיד.
רק אז הוא יכול להעביר את השכל לתלמיד. וגם אז, הוא צריך להיזהר לא להרחיב יותר מדי, כדי שהתלמיד לא יתבלבל. לשמור ולהוליך את התלמיד בדרך הנכונה.
כל זה עבודתו של בעל פועל.
לקריאה נוספת
ד"ה שופטים בהמשך תער"ב
ד"ה זאת חוקת בהמשך תרס"ו
וידעת תרנ"ז - מוסקבה