כלב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תקציר העריכה הוסתר) תגית: ביטול |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כמו כן נמשל האדם החושב רק על טובתו ותענוגיו במקום על צער השכינה לכלב הצועק הב הב{{הערה|1=[ | כמו כן נמשל האדם החושב רק על טובתו ותענוגיו במקום על צער השכינה לכלב הצועק הב הב{{הערה|1=[ | ||
אל תעש תפילתך קבע, ר"ל אל יתפלל אדם על עסקי צרכיו <לבד>, רק יתפלל תמיד בשביל השכינה שתגאל מהגלות. וז"ש אלא רחמים ותחנונים, ר"ל שיתפלל תמיד לפני המקום, כלומר עבור השכינה הנקרא מקום כנודע. [וכן הזהר קורא אותן המתפללין בשביל עצמן ולא בשביל השכינה (וקוראן) כלבים עזי נפש הצועקים הב הב]. כתר שם טוב בשם הזוה"ק]}}. | אל תעש תפילתך קבע, ר"ל אל יתפלל אדם על עסקי צרכיו <לבד>, רק יתפלל תמיד בשביל השכינה שתגאל מהגלות. וז"ש אלא רחמים ותחנונים, ר"ל שיתפלל תמיד לפני המקום, כלומר עבור השכינה הנקרא מקום כנודע. [וכן הזהר קורא אותן המתפללין בשביל עצמן ולא בשביל השכינה (וקוראן) כלבים עזי נפש הצועקים הב הב]. כתר שם טוב בשם הזוה"ק]}}. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||
גרסה מ־22:19, 3 במרץ 2021
כלב הוא בהמה טמאה שמשמשת בחסידות משל לחוצפה ועזות מצד הסטרא אחרא.
בזמר בני היכלא שחיבר האריז"ל נמשלים הקליפות לכלבים - "לבר נפקין ולא עלין הני כלבין דחציפין". כמו כן בזוהר הקדוש נמשלים אנשים שמשוקעים בתאוות המשגל לכלבים "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה"[1].
כלב הוא בגימטריא בהמה, ולפעמים לשון "בהמה" בפסוק הכוונה לכלב, כמו למשל הכתוב נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו, ומפרש הראב"ד "בהמה זו הכלב כי בהמה בגימ' כלב, והקב"ה יודע שאין הבריות חפצים לפרנס הכלבים, ולפיכך ברא לו הקב"ה הסגולה זו כל מה שאוכל שוהא במיעיו ג' ימים ואחר כך מתעכל, וזש"ה נותן לבהמה לחמה"[2].
שרשה בקדושה
כשהיו ישראל זכאים היה האש של מעלה רובץ על המזבח כארי, ור"ל שבא מעולם היצירה מט"ט, וכשלא היו זכאים היה רובץ ככלב, ר"ל שבא מלמטה מעולם העשייה ששם שולט שם ב"ן גימטריא כלב שהוא כלב דקדושה, והכלבים אומרים בשירתם בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו כי הם מעולם העשייה.
ובזה העולם שולט החיים והמות, החיים בא מאליהו בגי' ב"ן שנמצא בעולם העשייה ונכרת עמו ברית החיים והשלום, וכשאליהו בא לעיר כלבים שוחקים, והמות בא מצד הרע שגובר בזה העולם, שאז תסתלק הקדושה וכלבים בוכים, כי אז שולטים כלבים רעים עזי נפש לא ידעו שבעה מצד הסטרא אחרא[3].
משל הבעל שם טוב
בחסידות נמשל המזון שנותנים לגוף כמזון שנותנים לכלב, "משל שהי' למלך ג' אוהבים ודברו עליהם שאינם אוהבים, וצוה להם שיזונו ויפרנסו כל א' כלב מחצר המלך, א' היה חכם ועשה עטרה למלך מההוצאה שהיה ראוי שיוציא על פרנסת הכלב, ב' פירנס וזן בדוחק את הכלב שלא ימות, ג' השגיח לזונו בריוח ועל ידי זה גירה המלך הכלב בו, מה שאין כן לזה שעשה עטרה [וכו' ודפח"ח][4].
כמו כן נמשל האדם החושב רק על טובתו ותענוגיו במקום על צער השכינה לכלב הצועק הב הב[5].
הערות שוליים
- ↑ מובא בראשית חכמה שער הקדושה פרק טו
- ↑ פירוש הראב"ד לספר יצירה - הקדמה
- ↑ מלבים על שמות פרשת תרומה - סדר רמזי המשכן
- ↑ כתר שם טוב
- ↑ [ אל תעש תפילתך קבע, ר"ל אל יתפלל אדם על עסקי צרכיו <לבד>, רק יתפלל תמיד בשביל השכינה שתגאל מהגלות. וז"ש אלא רחמים ותחנונים, ר"ל שיתפלל תמיד לפני המקום, כלומר עבור השכינה הנקרא מקום כנודע. [וכן הזהר קורא אותן המתפללין בשביל עצמן ולא בשביל השכינה (וקוראן) כלבים עזי נפש הצועקים הב הב]. כתר שם טוב בשם הזוה"ק]