להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
ה'''כתובה''' היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת ה[[ארמית]].
ה'''כתובה''' היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת ה[[ארמית]].


==דיני הכתובה==
את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין ה[[אירוסין]] ל[[נישואין]] מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה.
את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין ה[[אירוסין]] ל[[נישואין]] מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה.


ב[[מסכת כתובות]] יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל.
ב[[מסכת כתובות]] יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל.


בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי{{מקור}}.
בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/3/15.htm שיחת שבת פרשת שלח תשי"ג].}}.


סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור{{הערה|נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.}}.
סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור{{הערה|נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.}}.