39,916
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''רבי יצחק מוולוז'ין''' נולד לאביו רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהיה מתלמידי [[הגר"א]] ומידידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"בהצמח צדק]]. שימש כראש ישיבת וולוז'ין, אחרי פטירת אביו.
רבי יצחק המשיך בדרכו של אביו והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]] וביחד פעלו ענינים חשובים ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]</REF>.
בתחלת שנת תר״ג כשהוזמן אדמו״ר צ״צ לאספת הרבנים בפטרבורג, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות ע״ד אספת הרבנים המיועדה.
הקירוב הלזה והשתתפותם של נשיא עדת החסידים וגדולי גאוני המנגדים בעניני הכלל גרמה שמחה רבה בשתי המפלגות, החסידים והמנגדים כאחד, כי מאז ומקדם — משנת תקפ״ט בערך — שמעו של הוד כ״ק אאזמו״ד אאזמו״ר אדמו״ר צמח צדק הולך וגדול גם בקרב מחנה המנגדים.
בשביל סדור עניני אספת הרבנים הועמד ועד מיוחד בוויטעבסק מעשירים ועסקני הכלל, ובהועד הזה נכנסו חברים משתי המפלגות, מחסידים ומנגדים.
ההתראות הראשונה של הוד כ״ק אדמו״ר הצ"צ עם הגאון ר׳ יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר״י, ורושם טוב על הוד כ״ק אדמו״ר הצ״צ.
... אז היתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו״ר הצ״צ והגאון הר״י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&hilite=3652c0da-6648-4cfe-93bb-c19e470184c9&st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=14]</REF>
== משפחתו ==