יחיאל הלפרין (מחבר): הבדלים בין גרסאות בדף
(מיותר) |
(←סמכותו: עריכה, הגהה ותיקון) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==סמכותו== | ==סמכותו== | ||
החיד"א כתב עליו בספרו שם הגדולים{{הערה|ח"ב ערך סדר הדורות }} | החיד"א כתב עליו בספרו שם הגדולים{{הערה|ח"ב ערך סדר הדורות}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין ושם נאמר שהיה נכד הגאון מהרש"ל… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמנח בכיסתיה. והקדמתו הארוכה והנוראה ותיקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו}}. | |||
== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת בלק]] [[תשכ"ח]]{{הערה|תורת מנחם כרך נג עמ' 286}}, דיבר [[הרבי]] בשבחו של בעל "סדר הדורות", אחר שציטט את דבריו, וקבע, שאמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של השאגת אריה, שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות. ולכן כתב את סדר הדורות. הרבי מוסיף, שהרי [[הצמח צדק]] מביאו במספר מקומות{{הערה|ראה 'אור התורה' נח (כרך ג) תרטז, א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט}} ובונה על דבריו{{הערה|בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'}}. ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו . | |||
במשך השנים התבטא הרבי בכמה הזדמנויות אודות גדלותו וסמכותו. כך למשל ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בחוקותי]] [[תשמ"א]]{{הערה|שיחות-קודש תשמ"א כרך ג' עמ' 495}} אמר: | |||
{{ציטוטון|מתעוררת שאלה מספר "סדר הדורות" – שהיה גדול, והצמח-צדק מביאו...}} | |||
ובשבת [[פרשת בהעלותך]] של אותה שנה{{הערה| (שם עמ' 651)}}, אמר הרבי כי הספר 'סדר הדורות' מובא בחסידות בכמה מקומות. | |||
כמו כן, בשבת [[פרשת האזינו]] [[תשמ"ב]]{{הערה| התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 109}} אמר הרבי, שבדרושי הצמח צדק ראינו שמביא הרבה פעמים מה שנאמר בספר 'ערכי הכינויים' לבעל מחבר ספר 'סדר הדורות'. ועל פי זה מובן שהוא בר סמכא, מאחר שעל דבריו מיוסדים כמה וכמה ענינים בדרושי חסידות. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־11:29, 1 בינואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב ר' יחיאל ב"ר שלמה הלפרין (ת"כ (1660) - תק"ו (1746)) היה רב, מקובל וחוקר תולדות עם ישראל, אשר שימש ברבנות וכן כאב בית דין וכראש ישיבה מינסק.
נודע בשם בעל "סדר הדורות", ספרו על תולדות ימי ישראל, שנתקבל בכל תפוצות ישראל .
תולדות חיים
רבי יחיאל הלפרין היה בנו של רבי שלמה הלפרין, גאון מופלג בתורה ומקובל א-לוקי, ורבה של סוקולוב ולברטוב, מצאצאי המהרש"ל ומיוחס עד לרש"י הקדוש. כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת תע"א ועד לפטירתו כיהן כרבה של מינסק, שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים.
התפרסם בעיקר על ידי ספרו "סדר הדורות"[1], שמלבד הרישומים המדויקים של סדר הדורות, התנאים והאמוראים, ראשונים ואחרונים, גם חקר בעיון רב בתלמוד הבבלי, והציג בספר הגהות רבות על כל הש"ס, הגהות המשפיעות על לימוד הסוגיות וההשלכות ההלכתיות שלהן. הספר לרוב חביבותו בעולם ההיסטורי והלמדני כאחד, נדפס בעשרות מהדורות. בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.
רבי אפרים פישל אב"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר ערכי הכינויים של, ש"הוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו"[2].
סמכותו
החיד"א כתב עליו בספרו שם הגדולים[3]:
סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין ושם נאמר שהיה נכד הגאון מהרש"ל… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמנח בכיסתיה. והקדמתו הארוכה והנוראה ותיקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו
.
בתורת רבותינו נשיאנו
בשיחת שבת פרשת בלק תשכ"ח[4], דיבר הרבי בשבחו של בעל "סדר הדורות", אחר שציטט את דבריו, וקבע, שאמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של השאגת אריה, שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות. ולכן כתב את סדר הדורות. הרבי מוסיף, שהרי הצמח צדק מביאו במספר מקומות[5] ובונה על דבריו[6]. ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו .
במשך השנים התבטא הרבי בכמה הזדמנויות אודות גדלותו וסמכותו. כך למשל בהתוועדות שבת פרשת בחוקותי תשמ"א[7] אמר:
"מתעוררת שאלה מספר "סדר הדורות" – שהיה גדול, והצמח-צדק מביאו..."
ובשבת פרשת בהעלותך של אותה שנה[8], אמר הרבי כי הספר 'סדר הדורות' מובא בחסידות בכמה מקומות.
כמו כן, בשבת פרשת האזינו תשמ"ב[9] אמר הרבי, שבדרושי הצמח צדק ראינו שמביא הרבה פעמים מה שנאמר בספר 'ערכי הכינויים' לבעל מחבר ספר 'סדר הדורות'. ועל פי זה מובן שהוא בר סמכא, מאחר שעל דבריו מיוסדים כמה וכמה ענינים בדרושי חסידות.
ספריו
- ספרו 'סדר הדורות' שלושה חלקים: א. תאריכים של מאורעות ואישים מבריאת העולם עד שנת ה'תנ"ו (1696). ב. מחקר יסודי ומקיף בתולדות התנאים (חכמי המשנה) והאמוראים (חכמי הגמרא) והדורות שלאחר-מכן. ג. רשימת ספרים ומחברים מבני ברית עד זמנו.
- ספר 'ערכי הכינויים' המהווה קונקורדנציה של השמות והפעלים שבתנ"ך ובש"ס על-דרך הקבלה.
- חידושים בסוגיות מסכתות זבחים-מנחות. מדובר ב – 144 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המחבר.
- הגהות על סדר הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם.
- ספר הליקוטים
- ספר הכללים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ קאלרסרוא, תקכ"ט
- ↑ מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה
- ↑ ח"ב ערך סדר הדורות
- ↑ תורת מנחם כרך נג עמ' 286
- ↑ ראה 'אור התורה' נח (כרך ג) תרטז, א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט
- ↑ בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'
- ↑ שיחות-קודש תשמ"א כרך ג' עמ' 495
- ↑ (שם עמ' 651)
- ↑ התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 109