משתמש:שמואל חיים/מכירת הבכורה ולקיחת הברכות: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מכירת הבכורה ולקיחת הברכות''' הינו מאורע ב[[ספר בראשית]], בו מוכר [[עשיו]] את הבכורה ל[[יעקב]], ובעקבות כך לאחר מכן גונב [[יעקב]] לעשיו את הברכות. | '''מכירת הבכורה ולקיחת הברכות''' הינו מאורע ב[[ספר בראשית]], בו מוכר [[עשיו]] את הבכורה ל[[יעקב]], ובעקבות כך לאחר מכן גונב [[יעקב]] לעשיו את הברכות. | ||
==הסיפור== | ==הסיפור== | ||
[[חז"ל]] אומרים, שיום זה היה יום פטירתו של [[אברהם אבינו]], ו[[יעקב]] בישל אז [[נזיד עדשים]], בעוד [[עשיו]] חזר מהשדה עייף, במקרא מסופר: | [[חז"ל]] אומרים, שיום זה היה יום פטירתו של [[אברהם אבינו]], ו[[יעקב]] בישל אז [[נזיד עדשים]], בעוד [[עשיו]] חזר מהשדה עייף, במקרא מסופר כך: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב}} | ||
בהמשך הפרשה, [[יצחק]] חושש שהוא הולך למות והוא רוצה לברך את בנו בכורו [[עשיו]] לפני שהוא נפטר, [[רבקה]] ששומעת זאת שולחת את [[יעקב]] שהוא מחופש ל[[עשיו]] ל[[יצחק]], בשביל שהוא יקבל את הברכה. | בהמשך הפרשה, [[יצחק]] חושש שהוא הולך למות והוא רוצה לברך את בנו בכורו [[עשיו]] לפני שהוא נפטר, [[רבקה]] ששומעת זאת שולחת את [[יעקב]] שהוא מחופש ל[[עשיו]] ל[[יצחק]], בשביל שהוא יקבל את הברכה. | ||
בתחילה שמגיע [[יעקב]] חושד בו [[יצחק]] ואומר:"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב – וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", אולם לאחר שמישש אותו, השתכנע שזה [[עשיו]] והחל לברכו: | בתחילה שמגיע [[יעקב]], חושד בו [[יצחק]] ואומר:"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב – וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", אולם לאחר שמישש אותו, השתכנע שזה [[עשיו]] והחל לברכו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ. יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ. יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ}}. | ||
מיד אחרי שיוצא [[יעקב]] נכנס [[עשיו]] שכועס ש[[יעקב]] | מיד אחרי שיוצא [[יעקב]] נכנס [[עשיו]] שכועס ש[[יעקב]] רימה אותו ולקח לו את הברכה, [[יצחק]] מנסה לפייס אותו ומברך אותו:{{ציטוטון|הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל. וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ}} | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שהסיבה שבגללה [[יעקב]] זכה לברכות היה בזכות [[עקידת יצחק]]{{הערה|לקו"ש, חלק ט"ו,עמ' 214}}.במקום נוסף מבואר על ביאורו של [[רש"י]] שעיניו של [[יצחק]] כהו בשביל ש[[יעקב]] יקבל את הברכות, ולכאורה למה [[הקב"ה]] לא גילה פשוט ל[[יצחק]] ש[[עשיו]] לא ראוי לקבל את הברכות? ב[[תורת החסידות]] מבואר שמכאן לומדים אודות עד כמה יש להתרחק מ[[לשון הרע]], ש[[הקב"ה]] לא רצה לדבר סרה על [[עשיו]] ולכן עיוור את [[יצחק]]{{הערה|לקו"ש,חלק ט"ו,עמ' 215}}. | ב[[תורת החסידות]] מוסבר שהסיבה שבגללה [[יעקב]] זכה לברכות היה בזכות [[עקידת יצחק]]{{הערה|לקו"ש, חלק ט"ו,עמ' 214}}.במקום נוסף מבואר על ביאורו של [[רש"י]] שעיניו של [[יצחק]] כהו בשביל ש[[יעקב]] יקבל את הברכות, ולכאורה למה [[הקב"ה]] לא גילה פשוט ל[[יצחק]] ש[[עשיו]] לא ראוי לקבל את הברכות? ב[[תורת החסידות]] מבואר שמכאן לומדים אודות עד כמה יש להתרחק מ[[לשון הרע]], ש[[הקב"ה]] לא רצה לדבר סרה על [[עשיו]] ולכן עיוור את [[יצחק]]{{הערה|לקו"ש,חלק ט"ו,עמ' 215}}. | ||
הסיבה שבגללה רצה [[יעקב]] את הבכורה היא שהבכורים היו אלו שנועדו לעבוד ב[[עבודת הקרבנות]] (וב[[בית המקדש]]), ויעקב רצה לזכות בכך (עד אז בשביל ש[[יעקב]] | הסיבה שבגללה רצה [[יעקב]] את הבכורה היא שהבכורים היו אלו שנועדו לעבוד ב[[עבודת הקרבנות]] (וב[[בית המקדש]]), ויעקב רצה לזכות בכך (עד אז בשביל ש[[יעקב]] היה צריך להקריב קרבנות הוא היה צריך לבקש מ[[עשיו]] שיקריב בשבילו, ומשום כך גם רצה את הבכורה לעצמו). בנוסף, הוא האמין שבשל רשעותו של [[עשיו]], אין זה מתאים כי הוא יעבוד ב[[בית המקדש]](בסופו של דבר, בשל חטא העגל, זכות העבודה במקדש נשללה מן הבכורות והועברה ללויים והכהנים).{{הערה|שם=חסידות}} | ||
לפי הסבר אחר {{הערה|של [[רבי אברהם אבן עזרא]]}}, מכיוון שהבכור נוטל פי שניים מירושת אביו, רצה יעקב לרכוש מעשיו את חלקו ולקבל אחר פטירת אביו פי שתיים מהירושה. | לפי הסבר אחר {{הערה|של [[רבי אברהם אבן עזרא]]}}, מכיוון שהבכור נוטל פי שניים מירושת אביו, רצה יעקב לרכוש מעשיו את חלקו ולקבל אחר פטירת אביו פי שתיים מהירושה. | ||
גרסה מ־08:24, 31 בדצמבר 2020
מכירת הבכורה ולקיחת הברכות הינו מאורע בספר בראשית, בו מוכר עשיו את הבכורה ליעקב, ובעקבות כך לאחר מכן גונב יעקב לעשיו את הברכות.
הסיפור
חז"ל אומרים, שיום זה היה יום פטירתו של אברהם אבינו, ויעקב בישל אז נזיד עדשים, בעוד עשיו חזר מהשדה עייף, במקרא מסופר כך:
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב
בהמשך הפרשה, יצחק חושש שהוא הולך למות והוא רוצה לברך את בנו בכורו עשיו לפני שהוא נפטר, רבקה ששומעת זאת שולחת את יעקב שהוא מחופש לעשיו ליצחק, בשביל שהוא יקבל את הברכה.
בתחילה שמגיע יעקב, חושד בו יצחק ואומר:"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב – וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", אולם לאחר שמישש אותו, השתכנע שזה עשיו והחל לברכו:
וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ. יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ
.
מיד אחרי שיוצא יעקב נכנס עשיו שכועס שיעקב רימה אותו ולקח לו את הברכה, יצחק מנסה לפייס אותו ומברך אותו:"הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל. וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ"
בתורת החסידות
בתורת החסידות מוסבר שהסיבה שבגללה יעקב זכה לברכות היה בזכות עקידת יצחק[1].במקום נוסף מבואר על ביאורו של רש"י שעיניו של יצחק כהו בשביל שיעקב יקבל את הברכות, ולכאורה למה הקב"ה לא גילה פשוט ליצחק שעשיו לא ראוי לקבל את הברכות? בתורת החסידות מבואר שמכאן לומדים אודות עד כמה יש להתרחק מלשון הרע, שהקב"ה לא רצה לדבר סרה על עשיו ולכן עיוור את יצחק[2].
הסיבה שבגללה רצה יעקב את הבכורה היא שהבכורים היו אלו שנועדו לעבוד בעבודת הקרבנות (ובבית המקדש), ויעקב רצה לזכות בכך (עד אז בשביל שיעקב היה צריך להקריב קרבנות הוא היה צריך לבקש מעשיו שיקריב בשבילו, ומשום כך גם רצה את הבכורה לעצמו). בנוסף, הוא האמין שבשל רשעותו של עשיו, אין זה מתאים כי הוא יעבוד בבית המקדש(בסופו של דבר, בשל חטא העגל, זכות העבודה במקדש נשללה מן הבכורות והועברה ללויים והכהנים).[3]
לפי הסבר אחר [4], מכיוון שהבכור נוטל פי שניים מירושת אביו, רצה יעקב לרכוש מעשיו את חלקו ולקבל אחר פטירת אביו פי שתיים מהירושה.
תוקף קניין הבכורה
הראשונים דנים אודות השאלה, כיצד קנה יעקב את הבכורה, הרי אי אפשר לקנות "דבר שלא בא לעולם"[5]?
במדרש מוסבר שקודם מתן תורה היה מותר לקנות "דבר שלא בא לעולם", אולם לאחר מתן תורה זה נאסר[6], בעל ה"קצוות החושן" מביא שבאמת אי אפשר למכור את הבכורה, אולם אפשר להסתלק מהבכורה בדבריו ש"ולמה זה לי בכורה?", וכך יכל יעקב לקחת אותה[6].האור החיים מוסיף שבמכירה אי אפשר להעביר את הבכורה אולם בשבועה אפשר, ולכן נשבע עשיו ליעקב על הדבר הזה:"וישבע לו על הדבר הזה".
ע"פ תורת החסידות, יעקב הוא זה שהיה הבכור האמיתי [7], כמו טיפה שהיא נכנסת לתוף שפופרת ראשונה ויוצאת אחרונה, ויעקב רצה להיות בכור גם במציאות הגלויה[3]
לקיחת הברכות
בחסידות מבואר שלקיחת הברכות מעשיו היה בירור והעלאת ניצוצות הקדושה מהקליפה, שלשם נפלו בעת חטא עץ הדעת. וכדי שיעקב יוכל לעשות זאת הוא היה צריך להיות "כלי" בשביל זה, ולכן אמרה רבקה ליעקב ש"עלי קללתך בני"[8] שרבקה הראתה לו שהיא מוכנה למוסר את הנפש בעבור זה, ומכאן למד יעקב אודות החשיבות של הברכות שצריך להסתכן בשבילם עד כדי מסירות נפש.[9]
ביאורי רבותינו נשיאנו
- "ויתן לך אלוקים"[10] - ישנם שני סוגי השפעה מרב לתלמיד, יש תלמיד שמקבל את כל דברי רבו ויודע אותם במלואם, אולם יש תלמיד שיתרה מזה הוא גם קיבל את הכוח להמשיך לחדש בעצמו, וזהו פירושו של רש"י על מילים אלו ש"יתן ויחזור ויתן" שהקב"ה יתן את היכלות שהאדם עצמו יוסיף על הברכה. שני האופנים האלו נמצאים גם בעבודת האדם, ישנו צדיק שעובד את הקב"ה בשלימות, ויש בעל תשובה שיש בעבודתו חידוש שהוא הופך את חטאיו למצוות.[11]
- "ויתן לך את ברכת אברהם"[12] - הסיבה שבגללה הזכיר יצחק את ברכות אברהם אלו, הוא מפני שיעקב הלך לצאת לדרך, ולכן ברך אותו יצחק בברכות שקיבל אברהם עצמו לפני שיצא לדרך.[13]
- "לרשתך את ארץ מגוריך"[14] - מאחר שיעקב הלך לוחץ לארץ, ועשיו נשאר בארץ, והיה אפשר לחשוב שעשיו הוא זה המוחזק בארץ, ולכן הוסיף יצחק את משפט זה:"לרשתך את ארץ מגוריך" שלמרות יציאת יעקב תישאר הארץ בידיו ובידי זרעו[13].
הערות שוליים
- ↑ לקו"ש, חלק ט"ו,עמ' 214
- ↑ לקו"ש,חלק ט"ו,עמ' 215
- ↑ 3.0 3.1 מכירת הבכורה ע"פ חסידות
- ↑ של רבי אברהם אבן עזרא
- ↑ ע"פ המובא במסכת קידושין
- ↑ 6.0 6.1 קצוות החושו, סימן קע"ח, סעיף י"ג
- ↑ ע"פ המשל שמובא ברש"י, שיעקב היה ראשון ליצירה
- ↑ בראשית,כ"ז,י"כ
- ↑ סה"מ תרס"ח עמ' נ"ו, ה"מ תשי"ג עמ' 186, לקו"ש ח"א עמ' 56
- ↑ בראשית, כ"ז, כ"ח
- ↑ לקו"ש, ח"י, עמ' 80
- ↑ בראשית,כ"ח,ד
- ↑ 13.0 13.1 לקו"ש, ח"כ, עמ' 116
- ↑ בראשית,כ"ח,ד