אהרן רוזנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
(אהרן רוזנפלד הועבר לאהרן רוזנפלד מפינסק קרלין) |
(כך צריך להיות שם הערך) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[אדמו"ר]] רבי אהרן הכהן רוזנפלד נולד לאביו ר' יצחק משה רוזנפלד, שהי' מחשובי חסידי קרלין -סטולין. | |||
רבי אהרן היה מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד של רבי [[אהרן הגדול מקרלין]], ושל בנו [[רבי אשר מסטולין]]. | |||
לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], והיות שהאדמו"ר לא השאיר אחריו בנים כי אם בת אחת, ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי [[ברוך שוחט מקרלין-סטולין]], שהיה כבן שנה, וראו אותו כממשיך הדרך בתואר "הינוקא", פנתה קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), לרבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון בידרמן מלעלוב]], כשלוש שנים. | |||
לאחר שרבי שמעון בידרמן - מסיבות שונות - לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים, ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | |||
== חותם על הפסק דין == | |||
בשנת תשנ"א חתם רבי אהרן על [http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק דין] כי הרבי הוכח כנביא, ועל כן על פי נביאות הרבי כמלך המשיח על כל אחד לראות ברבי את מלך המשיח. | |||
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד מפינסק קרלין]]. | |||
== ספריו == | |||
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "ארחות אהרן", ביניהם ספר "משנת החינוך" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|רוזנפלד]] | |||
גרסה מ־11:35, 10 בינואר 2010
האדמו"ר רבי אהרן הכהן רוזנפלד נולד לאביו ר' יצחק משה רוזנפלד, שהי' מחשובי חסידי קרלין -סטולין.
רבי אהרן היה מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד של רבי אהרן הגדול מקרלין, ושל בנו רבי אשר מסטולין.
לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין, והיות שהאדמו"ר לא השאיר אחריו בנים כי אם בת אחת, ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כאדמו"ר את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה, וראו אותו כממשיך הדרך בתואר "הינוקא", פנתה קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי שמעון בידרמן מלעלוב, כשלוש שנים.
לאחר שרבי שמעון בידרמן - מסיבות שונות - לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים, ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין.
חותם על הפסק דין
בשנת תשנ"א חתם רבי אהרן על פסק דין כי הרבי הוכח כנביא, ועל כן על פי נביאות הרבי כמלך המשיח על כל אחד לראות ברבי את מלך המשיח.
רבי אהרן הסתלק בליל שבת בשנת תשס"א. כממשיך דרכו משמש בנו רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין.
ספריו
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "ארחות אהרן", ביניהם ספר "משנת החינוך" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי.