נר חמישי של חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 15: שורה 15:
וכן בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא גם שהוא בכ"ט בכסלו, שכ"ט בכסלו הוא ערב ראש [[חודש טבת]].  ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'[[יום כיפור]]' קטן, ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים 'תחנון'.
וכן בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא גם שהוא בכ"ט בכסלו, שכ"ט בכסלו הוא ערב ראש [[חודש טבת]].  ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'[[יום כיפור]]' קטן, ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים 'תחנון'.


הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שאין אומרים תחנון בתפילת מנחה שלפניהם, כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש [[חודש חשוון]] ועוד, ביום זה, יש בו גדר מיוחד שבערב ראש [[חודש טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה ששכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.
הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שאין אומרים תחנון בתפילת מנחה שלפניהם, כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש [[חודש חשוון]] ועוד, ביום זה, יש בו גדר מיוחד שבערב ראש [[חודש טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.


==סיפורו של הנר החמישי==
==סיפורו של הנר החמישי==

גרסה מ־21:21, 9 בדצמבר 2020

קובץ:נר חמישי.png
דברי הרבי על מעלת נר חמישי של חנוכה

נר חמישי של חנוכה הינו יום בו מדליקים חמישה נרות בחנוכיה, יום זה מצוין בקרב חסידות חב"ד כיום עם מעלות גדולות ומיוחדות בין השאר כיון שבו 'גובר' הצד המואר של החנוכיה ומדליקים את האור ברוב הנרות, ונוהגים להעניק ביום זה 'דמי חנוכה' בדגש ובתוספת.

נר חמישי יחול תמיד בתאריך כ"ט כסלו, ערב ראש חודש טבת.

מעלתו של יום זה

ביום זה אדמו"ר הזקן, בעל התניא, יצא ממאסרו השני בשנת ה'תקס"א. הרבי  מסביר, שאירוע זה קשור למעלת נר החמישי.

הרבי מביא[1] את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה, ושבלילה החמישי מתהפך המצב, ומכאן ואילך יש לבית הילל יותר נרות מלבית-שמאי. לכן יש ביום הזה שמחה יתרה.

בשיחה של הרבי[2] מובא, שכבר דובר כמה פעמים שנר חמישי של חנוכה נבדל מהימים האחרים של חנוכה, שאז ישנה הוספה מיוחדת בעניינים טובים לגבי שאר ימי חנוכה.

הרבי מביא שם דוגמא, כמו שאדמו"ר הריי"צ סיפר, שאביו, הרבי הרש"ב, היה נותן מעות חנוכה בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה.

וכן בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא גם שהוא בכ"ט בכסלו, שכ"ט בכסלו הוא ערב ראש חודש טבת.  ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'יום כיפור' קטן, ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים 'תחנון'.

הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שאין אומרים תחנון בתפילת מנחה שלפניהם, כמו בערב ראש חודש אייר, כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש חודש חשוון ועוד, ביום זה, יש בו גדר מיוחד שבערב ראש חודש טבת, כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי החנוכה. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.

סיפורו של הנר החמישי

זמן קצר לאחר ג' תמוז תשנ"ד, פירסם הרב אהרון דב הלפרין סיפור מופת ארוך ומופלא בשבועון כפר חב"ד[3] תחת הכותרת 'סודו של הנר החמישי'[4], והסיפור גרם להתעוררות גדולה בקרב קהילת חסידי חב"ד בארץ.

בשנים מאוחרות יותר התעורר סביב סיפור זה פולמוס נרחב, כאשר הרב יהושע מונדשיין ניסה להוכיח נקודות שמעוררות חוסר אמינות בסיפור כפי שסופר בספר[5], בעוד חסידים אחרים התחקו אחרי הסיפור וניסו לאמת אותו ממקורות שונים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שיחת ליל נר חמישי של חנוכה ה'תשי"ג.
  2. אור לכ"ט כסלו, נר חמישי של חנוכה ה'תש"מ.
  3. לימים התפרסם הסיפור בספר 'ורבים השיב מעוון' המאגד סיפורי מופת מהרבי שהתפרסמו בשבועון לאורך השנים.
  4. לקריאת הסיפור באתר חב"ד אור אין סוף.
  5. סיפורים וגלגוליהם, נפלאות "הנר החמישי" קישור שטורעם