נר חמישי של חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 10: שורה 10:
הרבי מביא שם דוגמא, כמו ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו, [[הרבי הרש"ב]], היה נותן מעות חנוכה בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה.
הרבי מביא שם דוגמא, כמו ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו, [[הרבי הרש"ב]], היה נותן מעות חנוכה בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה.


וכן בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא גם שהוא בכ"ט בכסלו, שכ"ט בכסלו הוא ערב ראש [[חודש טבת]].  ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'[[יום כיפור]]' קטן, ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים 'תחנון'.
וכן בין העניינים המיוחדים בנר החמישי של חנוכה שהוא חל בכ"ט בכסלו, שהוא ערב ראש [[חודש טבת]]. ובנוסף על המעלה הכללית בכל ערבי ראש חודש שכולם נקראים כ'[[יום כיפור]]' קטן, ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא חל בימי החנוכה, ואין אומרים בו 'תחנון'.


הרבי מוסיף ומבאר שעל פי שישנם עוד חודשים שבערב שלהם אין אומרים תחנון כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש [[חודש חשוון]] ועוד. מכל מקום, ביום הזה יש בו גדר מיוחד שבערב ראש [[חודש טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.
הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שבערב שלהם אין אומרים תחנון כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש [[חודש חשוון]] ועוד. מכל מקום, ביום הזה יש בו גדר מיוחד שבערב ראש [[חודש טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־11:10, 9 בדצמבר 2020

קובץ:נר חמישי.png
דברי הרבי על מעלת נר חמישי של חנוכה

נר חמישי של חנוכה הינו יום בו מדליקים בו חמישה נרות חנוכה, אשר חל בתאריך כ"ט כסלו, ערב ראש חודש טבת. יום זה מצוין בקרב חסידות חב"ד כיום עם מעלות גדולות ומיוחדות. כמו כן נוהגים להעניק ביום זה 'דמי חנוכה'.

מעלתו

ביום זה אדמו"ר הזקן, בעל התניא, יצא ממאסרו השני בשנת ה'תקס"א. הרבי  מסביר, שאירוע זה קשור למעלת נר החמישי.

הרבי מביא[1] את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה, ושבלילה החמישי מתהפך המצב, ומכאן ואילך יש לבית הלל יותר נרות מלבית שמאי. לכן יש ביום הזה שמחה יתרה.

בשיחה של הרבי[2] מובא, שנר חמישי של חנוכה נבדל מהימים האחרים של חנוכה, שאז ישנה הוספה מיוחדת בעניינים טובים לגבי שאר ימי חנוכה.

הרבי מביא שם דוגמא, כמו שאדמו"ר הריי"צ סיפר, שאביו, הרבי הרש"ב, היה נותן מעות חנוכה בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה.

וכן בין העניינים המיוחדים בנר החמישי של חנוכה שהוא חל בכ"ט בכסלו, שהוא ערב ראש חודש טבת. ובנוסף על המעלה הכללית בכל ערבי ראש חודש שכולם נקראים כ'יום כיפור' קטן, ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא חל בימי החנוכה, ואין אומרים בו 'תחנון'.

הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שבערב שלהם אין אומרים תחנון כמו בערב ראש חודש אייר, כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש חודש חשוון ועוד. מכל מקום, ביום הזה יש בו גדר מיוחד שבערב ראש חודש טבת, כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי החנוכה. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בשיחה בליל נר חמישי של חנוכה ה'תשי"ג
  2. באור לכ"ט כסלו, נר חמישי של חנוכה בשנת ה'תש"מ