חלומות פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
[[פרעה]] פונה לפותרי החלומות שיפתרו לו את החלום אולם:{{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}, ב[[רש"י]] מובא:
[[פרעה]] פונה לפותרי החלומות שיפתרו לו את החלום אולם:{{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}, ב[[רש"י]] מובא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.|מקור=בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.|מקור=בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו}}.
[[הרבי]] שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו?
[[הרבי]] שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? [[הרבי]] מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם [[הרבי]] מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל [[פרעה]] את תירוצו של [[יוסף]], וגם בשביל מה היה [[יוסף]] צריך לתת גם עצה ל[[פרעה]]?.
 
[[הרבי]] מסביר שהחלום עצמו של [[פרעה]] כלל גם את העצה לבעייה, ולכן קיבל [[פרעה]] את עצתו של [[יוסף]] משום שהוא הביא איתו גם עצה{{הערה|וזה גם מביר את זה שראו את הפרות השמנות עם הרזות יחד, משום שתוך שנות השבע מתארגנים גם לשנות הרעב}}{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ט"ו, עמ' 399}}.
 
==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
[[הרבי]] מסביר שישנו הבדל בין חלומות פרעה לבין חלומות יוסף, כי בעוד שחלומות יוסף היו בסדר של "מוסיף והולך", שבתחילה הוא חולם על עניינים גשמיים{{הערה|"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"}} ולאחר מכן עולה לעניינים שמימים {{הערה|"השמש והירח ואחר עשר כוכבים"}}. לעומת זאת ב[[פרעה]] חלומותיו מתחילים בחלום על ה[[פרה|פרות]] ולאחר מכן יורד ל[[צומח|שיבולים]], גם בחלום עצמו בתחילה הוא חולם על שבע פרות טובות ולאחר מכן ברעות.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ג', עמ' 280}}
[[הרבי]] מסביר שישנו הבדל בין חלומות פרעה לבין חלומות יוסף, כי בעוד שחלומות יוסף היו בסדר של "מוסיף והולך", שבתחילה הוא חולם על עניינים גשמיים{{הערה|"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"}} ולאחר מכן עולה לעניינים שמימים {{הערה|"השמש והירח ואחר עשר כוכבים"}}. לעומת זאת ב[[פרעה]] חלומותיו מתחילים בחלום על ה[[פרה|פרות]] ולאחר מכן יורד ל[[צומח|שיבולים]], גם בחלום עצמו בתחילה הוא חולם על שבע פרות טובות ולאחר מכן ברעות.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ג', עמ' 280}}

גרסה מ־20:27, 26 בנובמבר 2020

חלומות פרעה הינו שני חלומות אותו חלם פרעה, שאת פתרונם פתר לו יוסף שיגיעו למצרים שבע שנות שובע ולאחר מכן שבע שנות רעב.

החלומות

בחלומו הראשון חולם פרעה שהוא עומד על היאור, ולפתע הוא רואה שבע פרות שמנות, והנה מגיעות שבע פרות רזות ואוכלות את השבע פרות שמנות, לאחר חולם פרעה חלום שני בו הוא רואה שבע שיבולים טובות ויפות, והנה מגיעות שבע שבולים שדופות ובולעות את השבע השיבולים טובות.[1]

פרעה פונה לפותרי החלומות שיפתרו לו את החלום אולם:"ואין פותר אותם לפרעה", ברש"י מובא:

ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.

בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו

.

הרבי שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? הרבי מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם הרבי מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל פרעה את תירוצו של יוסף, וגם בשביל מה היה יוסף צריך לתת גם עצה לפרעה?.

הרבי מסביר שהחלום עצמו של פרעה כלל גם את העצה לבעייה, ולכן קיבל פרעה את עצתו של יוסף משום שהוא הביא איתו גם עצה[2][3].

בתורת החסידות

הרבי מסביר שישנו הבדל בין חלומות פרעה לבין חלומות יוסף, כי בעוד שחלומות יוסף היו בסדר של "מוסיף והולך", שבתחילה הוא חולם על עניינים גשמיים[4] ולאחר מכן עולה לעניינים שמימים [5]. לעומת זאת בפרעה חלומותיו מתחילים בחלום על הפרות ולאחר מכן יורד לשיבולים, גם בחלום עצמו בתחילה הוא חולם על שבע פרות טובות ולאחר מכן ברעות.[6]

במקום נוסף מבאר הרבי שהסיבה בגללה קרא פרעה ליוסף בשם "צפנת פענח"[7] היה בגלל שר המשקים כינה את יוסף] בתחילה בשם "נער", ולכן רצה פרעה להדגיש את שבחו של יוסף וקרא לו "צפנת פענח"[8].

הערות שוליים

  1. בראשית, מא ,א -ז
  2. וזה גם מביר את זה שראו את הפרות השמנות עם הרזות יחד, משום שתוך שנות השבע מתארגנים גם לשנות הרעב
  3. ליקוטי שיחות, חלק ט"ו, עמ' 399
  4. "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"
  5. "השמש והירח ואחר עשר כוכבים"
  6. ליקוטי שיחות, חלק ג', עמ' 280
  7. בראשית, פרק מ"א, פסוק מ"ה
  8. התוועדויות תשמ"ז, חלק ב', עמ' 155