שיחה:אולפנא: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←חשיבות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
עבר למעלה משבוע מאז הוצבה התבנית. מה הוכרע בסןף? [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ"ש]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ד בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 14:25, 11 בנובמבר 2020 (UTC) | עבר למעלה משבוע מאז הוצבה התבנית. מה הוכרע בסןף? [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ"ש]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ד בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 14:25, 11 בנובמבר 2020 (UTC) | ||
:קשה למחוק כזה ערך, האתר נועד בשביל ערכים מהסוג הזה וזה אחד מהערכים הבודדים האלו.. אולי כדאי שאחד המשתמשים יקח על עצמו לערוך את זה? ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:21 • כ"ה בחשוון ה'תשפ"א | :קשה למחוק כזה ערך, האתר נועד בשביל ערכים מהסוג הזה וזה אחד מהערכים הבודדים האלו.. אולי כדאי שאחד המשתמשים יקח על עצמו לערוך את זה? ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:21 • כ"ה בחשוון ה'תשפ"א | ||
==העברה מהערך== | |||
'''אולפנא''' - "אאלפך [[חכמה]] אאלפך בינה" - מלשון אולפנא ולימוד. | |||
והוא בחינת ה[[מוחין]] שב[[עולם האצילות]] ([[חכמה]] ו[[בינה]]), והיינו דרגת אלקות שלמעלה משבע ה[[מדות]] שבאצילות - מקור העולם שנברא בשבעת ימי בראשית. | |||
אבל עם כל זה, גם המוחין - [[חכמה]] ובינה, הן בדרגא כפי ששייכים למידות, והן התחלה ומקור למידות, וממילא, גם התחלה ראשונית וסיבה - להתהוות העולם. | |||
מכל מקום, היותו המקור והסיבה להתהוות העולם - הוא על ידי גילוי התורה מהמוחין שבאצילות, שעליה נאמר: "[[אלפיים שנה קדמה תורה לעולם]]", "קדמה" - מבחינה ערכית, שהיא נעלית מעלה מעלה מהעולם הנברא. | |||
והעליונות היא בבחינת 'אלפיים' - פעמיים 'אלף', מלשון, אאלפך'. | |||
והיינו שהתורה היא המקור והסיבה, שבשבילה ועל-ידה - נברא העולם. וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק "[[בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ]]", בשביל ב' דברים שנקראו ראשית (התורה וישראל) - ברא אלקים את השמים ואת הארץ. | |||
יתר על-כן, התורה היא התכנית שלפיה נברא העולם, והיינו, שכל הנבראים שבעולם נבראו באופן שיוכלו לשרת את רצון ה' שבמצוות התורה, כי זהו תכליתם ומטרת קיומם של כל הנבראים. | |||
וכמו שכתב רז"ל על הפסוק: "ואהיה אצלו אמון" - אני הייתי כלי אומנותו של [[הקב"ה]] בבריאת העולם, כשם שהאומן בונה בית על פי תכנית הערוכה מראש, כך [[הקב"ה]] "[[אסתכל באורייתא וברא עלמא]]". | |||
[[:קטגוריה:ספירות]][[:קטגוריה:תורת החסידות]][[:קטגוריה:ספירת החכמה]][[:קטגוריה:ספירת הבינה]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:24, 25 בנובמבר 2020
האם רק לי נראה שהערך לא כתוב בצורה ברורה? שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים א' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 00:03, 7 ביולי 2016 (UTC)
- מועתק מכאן ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 18:59 • ב' בחשוון ה'תשפ"א
חשיבות[עריכת קוד מקור]
עבר למעלה משבוע מאז הוצבה התבנית. מה הוכרע בסןף? פולע ▪ הערות התמימים ואנ"ש ▪ ב"ה, היום , כ"ד בחשוון ה'תשפ"א , משיח מתגלה! 14:25, 11 בנובמבר 2020 (UTC)
- קשה למחוק כזה ערך, האתר נועד בשביל ערכים מהסוג הזה וזה אחד מהערכים הבודדים האלו.. אולי כדאי שאחד המשתמשים יקח על עצמו לערוך את זה? ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 05:21 • כ"ה בחשוון ה'תשפ"א
העברה מהערך[עריכת קוד מקור]
אולפנא - "אאלפך חכמה אאלפך בינה" - מלשון אולפנא ולימוד.
והוא בחינת המוחין שבעולם האצילות (חכמה ובינה), והיינו דרגת אלקות שלמעלה משבע המדות שבאצילות - מקור העולם שנברא בשבעת ימי בראשית.
אבל עם כל זה, גם המוחין - חכמה ובינה, הן בדרגא כפי ששייכים למידות, והן התחלה ומקור למידות, וממילא, גם התחלה ראשונית וסיבה - להתהוות העולם.
מכל מקום, היותו המקור והסיבה להתהוות העולם - הוא על ידי גילוי התורה מהמוחין שבאצילות, שעליה נאמר: "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם", "קדמה" - מבחינה ערכית, שהיא נעלית מעלה מעלה מהעולם הנברא.
והעליונות היא בבחינת 'אלפיים' - פעמיים 'אלף', מלשון, אאלפך'. והיינו שהתורה היא המקור והסיבה, שבשבילה ועל-ידה - נברא העולם. וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", בשביל ב' דברים שנקראו ראשית (התורה וישראל) - ברא אלקים את השמים ואת הארץ.
יתר על-כן, התורה היא התכנית שלפיה נברא העולם, והיינו, שכל הנבראים שבעולם נבראו באופן שיוכלו לשרת את רצון ה' שבמצוות התורה, כי זהו תכליתם ומטרת קיומם של כל הנבראים. וכמו שכתב רז"ל על הפסוק: "ואהיה אצלו אמון" - אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה בבריאת העולם, כשם שהאומן בונה בית על פי תכנית הערוכה מראש, כך הקב"ה "אסתכל באורייתא וברא עלמא".
קטגוריה:ספירותקטגוריה:תורת החסידותקטגוריה:ספירת החכמהקטגוריה:ספירת הבינה