משתמש:כתית למאור/סדר בליובאוויטש

ב"ה י"ז בכסלו ה'תשפ"ה יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

זה זמן רב שהתרקם בדעתי תוכנו של דף זה, בעיקר בשל התנהלות משתמשים כאלו ואחרים.

(אם לא תצליחו להבין את תוכנו של דף זה, אין דבר, תמיד תוכלו לנסות שוב...)

סדר בליובאוויטש

בחב"דפדיה (העברית, אף שעוד לא הגיעה זמנן של האנגלית וכו') מידי פעם עולות קריאות שיש לעשות סדרים בסגנונות שונים. קריאות אלו עולות במגוון הזדמנויות במקומות רבים.

כעורך ותיק, מנטר ומפעיל מערכת, יש צורך לחשוב שוב ושוב, על כל עריכה בה נתקלים – לשחזר, לערוך או להמתין לאחרים שיעשו את העבודה.

לעיתים, תוקפת את אחד המשתמשים אשר רוח טהרה בוערת בו לטהר את חב"דפדיה מדברי השטות שבה, כך שהוא מציף את הערכים השונים בתבניות {{חשיבות}}, {{לעריכה}} וכיו"ב.

ולעיתים, מתקפת אנונימיים (או גם טרולים רשומים) המעכירה את האווירה בזוהמתה.

כמובן שיותר קל ומהר לטפל באלו האחרונים, אף שלעיתים הנזקים מאלו שממהרים למחוק ולהציב תבניות הרבה יותר קריטי לטווח הארוך.

הזכאות לערך

השאלה הראשונה שעומדת בפתחה של כל אנציקלופדיה היא: מי זכאי לערך? האם הנושא הבא (1) חשוב בכלל ו(2) בעל חשיבות בנושאי אנציקלופדיה זו.

ברור ומובן שבאנציקלופדיה רפואית לא יופיע ערך על כוכב XF9 ועל השביט ה-25 שמצאו; וכן באנציקלופדיית גרמי השמים לא יופיעו ערכים על תזונה מבוקרת וצמחונית.

חידושו של המיזם הויקיקליפי היה: אנציקלופדיה הכוללת הכל, כולל הכל. כמובן שיש חוסרים, אך משתדלים למלא. כאשר המיזם תפס תאוצה, החלו לסנן – רק נושאים בעלי חשיבות כלל ציבורית זכאים לערך, כלומר, אם יש אדם, מעניין ככל שיהיה, אם אינו אישיות ציבורית – אין לכתוב עליו ערך. וכן לגבי נושאים וכיו"ב.

מכאן כולם מכירים את המלחמות החוזרות ונשנות בויקיקליפה על חשיבותם של ערכים.

אך הנה, לא ארכו הימים ובשכונת מלכו של עולם, המתעתד להתגלות ולהראות לכל באי עולם כי שקר הנחילום אבותיהם, קמו מספר תמימים ובמאמצים הקימו אנציקלופדיה חב"דית אינטרנטית שתהווה מקבילה קדושה לקליפה זו.

[כמובן שישנם אנציקלופדיות נוספות – ויקישיבה והמכלול, אך אין לדמות ולהעריך בין הדברים:

• ויקישיבה: הערכים כתובים בצורה תמציתית ונראה כציטוטים מהגמרות והמדרשים.
• המכלול: ברובו העתקה מויקיקליפה, נכנסים אליו אמנם אלו שאינם רוצים/יכולים להכנס לשם. אך רוב התוכן שבו כתוב בצורה שאינה תואמת את רוח היהדות האותנטית].

בחב"דפדיה, פאר היצירה האנושית עלי המרשתת, קמו ונוספו ערכים בזה אחר זה, על ידי כמות קטנה של עורכים מסורים ועקשנים שהתחלפו בתורם, מהסיבה הפשוטה – רוב העורכים הינם בחורי ישיבה שזמנם בידם.

וכעת, גם כאן, להבדיל, הגיע הזמן לסנן, לבדוק מה זכאי וראוי לערך ומה אינו זכאי. נושא רחב וכבד משקל, ידינו הכהה לא תספיק להגיע עד קצהו, אך פטור בלא כלום אי אפשר.

היהדות האותנטית

ישנם כאלו, שכאשר חב"דניק סמוי פוגשם, מאבדים הם את לשונם, כמעט כמו הסיפור על החב"דניק ששאלו אותו חב"דניקים סמויים – מדוע צועקים אצלכם "משיח נאו"?

העובדה הבסיסית הראשונה היא:

חב"ד זו היהדות והיהדות זו חב"ד!

באשר כך, ברמת העיקרון חב"דפדיה הייתה צריכה לחתור לכתיבת עשרות, מאות ואלפי ערכים בתורת הנגלה, גם ללא יחס החסידות או רבותינו נשיאינו.

אך דא עקא, בהיות וזמנם של הכותבים השונים מוגבל הוא, לכן רוב העורכים כלל אינו מתעסק בערכים אלו.

אך דעו לכם, כי טעות הוא בידם, וכמה תשובות בדבר:

1. כאמור, חב"דפדיה מייצגת את היהדות האותנטית, ולכן תולדותיו של רבי יהודה החסיד, השר מקוצי ורבינו יעקב מקרובייל הן תולדות החסידות, אביי, רבי חוצפית המתורגמן, רבי יוחנן הסנדלר ורחבה. ניתן להרחיב את הרשימה יותר ויותר, אך הכוונה ברורה גם כך.
   כך ניתן להבין שאין הבדל בין מלחמת צרפת – רוסיה, ועד ארבע ארצות, כיבוש בבל על ידי הפרתים וכיבוש העי – כולם מבטאים את תולדות החסידות.
2. כמות הסיפורים וההתייחסויות שמכירים העורכים, בעיקר הצעירים, מוגבלת היא. וממילא יתכן מאוד שבמאמץ קל תמצאנה התייחסויות לרוב.
3. הרבי דרש שהבחורים יהיו בקיאים בנגלה בשביל שלוש סיבות: א. לדעת מה לענות למתנגד. ב. להבין טוב יותר חסידות. ג. לעשות נחת לרבי.
   מובן מאליו, שדרישתו-שאיפתו הקדושה הלזו תתממש בייחוד כאשר העורכים שליט"א ישקיעו את מאמציהם בערכי תוכן תורני.
4. ישנם עניינים בחסידות שמבארים פרט מסויים, שלולי ערך אחר, עליו אין התייחסות – לא יובנו לגמרי. היינו, שלעיתים יש צורך בערך אחד בכדי לבאר ערך שני.

ערכי אישים

בערכי אישים, יש לשים לב, שלא כל אדם זכאי לערך, בשונה מנושאים, שכל נושא המוזכר בתורתנו הקדושה זכאי לערך.

בנוסף לכך, יהיה נחמד אם כל כותב ערך על תנא/אמורא וכיו"ב ישלח את מבטו אל הכתוב בסדר הדורות, שם קיבץ הוא מכתבי האר"י החי את שורשי הנשמות וכיו"ב.

על ראשונים ואחרונים, ניתן/כדאי/מומלץ לכתוב על חיבוריהם, על דרך לימודם, רבותיהם ותלמידיהם. כלומר, יש המון מה לכתוב על כל אחד, באם נעשית עבודת מחקר ראויה.

מחקר

כיוון דאתינא להכי, יש להעיר בדבר זה שבעצם הינו אבן היסוד לאנציקלופדיה ראויה לשמה.

בכדי לכתוב על נושא, יש ללמוד אותו ביסודיות, ללבן את פינותיו, ללטש את קצוותיו ולסדר אותו בראש.

הכתיבה צריכה לזרום בשטף אחד (גם אם בפעימות אחדות).

מחקר ראוי הוא: אם זהו נושא לימודי – ללמוד את הסוגיה ביסודיות, לחפש במראי מקומות, לבדוק בספר המפתחות, מומלץ לעיין ב"ספר הליקוטים", אם זהו נושא בנגלה, מומלץ להציץ באנציקלופדיה תלמודית (אך בזהירות, לא עושים 'הע-בק').

ובקיצור, אל תסמכו על הידע הבסיסי שלכם!

לסיכום

אם כל הכותבים יקפידו על

1. כתיבת ערכים תוכניים (ופחות להתמקד באישי דורנו).
2. עבודת מחקר ראויה לפני כל כתיבת ערך.
3. השתדלות שהתחביר והמשלב יהיו ראויים לקריאה.

בטוחני שהמיזם דידן יעלה ויפרח כגן הירק, ועד להחשת ביאת המשיח שליט"א.