אורות וכלים – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}

אמנם, המונח אורות וכלים מיוחס בעיקר לאורות וכלים של [[ספירות]] עולם ה[[אצילות]] (אלא שיש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים), בו האור הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הכלים שהם ה[[ספירות]], אשר ענינם להגדיר ולהגביל את האור האלוקי בפעולתו ובצורתו. כלים אלו (על אף היותם מציאות נפרדת, הנחשבת זולת כלפי האור האלוקי) הם מציאות אלוקית גם כן, והם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף.  

אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים:

והמשכת האורות הוא מהקו, שענינו כח הגילוי ולכן היחס שלו לאוא"ס הוא שהם גילוי של אוא"ס משא"כ הכלים נמשכים מהרשימו שענינו כח ההעלם והגבול ולכן עניננו שאינו מורגש בו האוא"ס{{הערה|[[עץ חיים|ע"ח]], הובא במאמר ד"ה לולב וערבה תרנ"ט.}}.

===השרש מכריח את האור לירד בכלי===

ואמנם הכלי להיותו העלם, אינו מרגיש את מעלת שרשו אף על פי כן, האור שהוא גילוי, כן מרגיש את שרש הכלים ומצד דרגה נעלית זו מעדיף לרדת בכלי היפך טבעו מצד עצמו ולכן נקרא זה הכרח (אך אין זה באמת הכרח שכן כל השפעה צריכה להיות בשמחה וברצון{{הערה|מאמר יחיינו מיומיים שם.}}).

למרות העובדה שהכלים באים מה[[רשימו]], מכל מקום הכלים לא יכלו להתהוות מהרשימו לבד משום שכל התהוות הוא ענין של עשיה חיובית וצריך לכח של גילוי, וענינו של הרישמו הוא כח שלילי - כח של העלמת האור שממנו אינם יכולים להתהוות בגילוי הכלים, ולכן יש לכלים מקור נוסף והוא מ'התעבות האורות'{{הערה|ראה מאמר ד"ה כבוד מלכותך תרס"א, חסידים עת"ר, ויחן תרע"ב, ועוד.}}.

התהוות הכלים מהאורות הוא דבר חידוש - ובלשון החסידות [[יש מאין]], והכלל הוא שכל דבר שמציאותו היא מחודשת, התנאי לקיומו הוא שהדבר המחדש ימצא במתחדש, וגם בעניננו, באם האורות יסתלקו מהכלים יבטלו הכלים ממציאותם{{הערה|מאמר ד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה.}}.  

משל המובא לדבר זה הוא מאותיות, שאף שהם מושרשות בדרגה נעלית ביותר - ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות וכפי שנראה במוחש שהאותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה, וגם במשל, באם יבטל המחדש - השכל או המדות, יתבטלו האותיות ממציאותם.

סיבה נוספת לכך שהכלים מתהווים מהאורות היא שמאחר וכל מטרת הכלים היא שיאירו בהם האורות בגילוי לכן צריך שיתהוו הכלים בעצמם מהאורות.

===הצורך בכלי בכדי לגלות את האור===

באור ישנם בכללות שתי דרגות: דרגא א' הוא "כמו שהוא לעצמו" והוא גם נקרא פנימיות האור, פירוש, בדרגא זו באור מורגש הדבר כמו שהוא בפשיטותו בעצמו ללא כל הגדרה חיצונית, וכמו למשל אדם שהשכיל איזה שכל, הרי אצלו במחשבתו יכול הוא להרגיש את השכל כמו שהוא בטהרתו - בשכלו, דבר שלא יוכל להעביר לזולת מבלי להגדיר את הדברים לפי האדם אליו מדבר. דרגא הב' באור הוא "כמו שהוא לזולתו", והוא נקרא גם חיצוניות האור, פירוש, דרגא זו באור הוא החלק ששייך להתגלות אל מציאות אחרת ממקורה, וכמו למשל אצל המשכיל, שלבד ממה שיודע את האור כמו שהוא אצל עצמו, יש אצלו גם את היכולת להסביר את השכל, אלא שאינו פנימיות השכל ואינו כמו שהוא בעצם. בנוגע לאורות וכלים, דרגת האור שמתלבש בכלי הוא חיצוניות האור - דרגא הב'.

   

*סיבה אחת:{{הערה|מאמר ביום השמע"צ תרע"ג, ועד"ז מאמר ד"ה וידעת היום תרנ"ז, והוא עומד עליהם תרע"ג.}} להיות שהאורות הם כל כך מופשטים מציור והגבלה, לכן אין להם אפשרות להתגלות אל הזולת - המקבלת דברים לפי ההגדרות המסוימות שלה ועד שלא יתלבשו בכלים ישארו הם בהעלם, ועל כן צריכים האורות להתלבש בכלים שהם בענינם הגבלה וציור מסוים המאפשר לאור להתגלות.

===הכלי מסתיר על הפנימיות ומגלה את החיצוניות===

==חיצוניות ופנימיות הכלי==