נח אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "=קורות חייו" ב־"=תולדות חייו") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ויש טענה שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' [[תרע"ד]] שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, וב[[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.}}. | ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ויש טענה שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' [[תרע"ד]] שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, וב[[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.}}. | ||
== | ==תולדות חייו== | ||
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק בר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והי' מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס"ב]], חלק א' פכ"ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]]. | ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק בר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והי' מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס"ב]], חלק א' פכ"ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]]. | ||
גרסה מ־07:34, 20 באוקטובר 2020
ר' נח אלטשולר היה גיסו של המגיד ממזריטש וסבו של אדמו"ר הצמח צדק. ויש טענה שהיה מצאצאי הגאון ר' יחיאל הלל אלטשולר, מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך[1].
תולדות חייו
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך מוהילב, בצעירותו דבק בר' מנחם מענדל מויטבסק והי' מחסידיו הנאמנים[2]. בנוסף לכך היה מקורב מאד לאדמו"ר הזקן.
ר' נח נשא את אחותו של המגיד ממזריטש[3]
בחייו הפרטיים שימש כסוחר אך למרות זאת עסק רבות בתורה.[4]
בשנת תקל"ז הצטרף למסע של ר' מנחם מענדל מויטבסק לארץ ישראל. לפי מסורת משפחת אשבל, הרי שלא התאפשר לו לעלות על האונייה, הוא חיכה מספר ימים, עלה על אונייה אחרת ואז טבע.[5].
בבית רבי מסופר המעשה בצורה אחרת: הוא אכן עלה על האונייה אך שם חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישילכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישילכוהו. כך נעשה, והוא צף על פני המים עד שהובא לטבריה לרבו.
בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר הבדלה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.
לפי גרסת ר' נחמן מברסלב[6] הרי שהוא עלה בריא ושלם לארץ הקודש ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כשד"ר לאירופה, שם נרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעולם הזה מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך היה - הוליכוהו ורמ"מ תיקן את נשמתו.
במסורת ליובאוויטש מסופר[7] שבדרכו לארץ הקודש נרצח על ידי גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם אדמו"ר הזקן כן יהיה גם עתה. אדמו"ר הזקן הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!.
משפחתו
- בנו ר' שלום שכנא אלטשולר, אבי אדמו"ר הצמח צדק.
- בנו ר' יהושע אלטשולר.
- חתנו ר' יוסף אשבל, בנו של ר' ישכר דב אשבל רבה של ליובאוויטש.
הערות שוליים
- ↑ עדותו של הרב ישעיה הורביץ בספרו "עדן ציון" (ועיין גם בספר מגדל עז), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, ובהיכל הבעש"ט גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב יהושע מונדשיין קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.
- ↑ בית רבי לר 'חיים מאיר היילמן, ברדיטשוב תרס"ב, חלק א' פכ"ד עמ' 116.
- ↑ ר' פנחס קצנלסון שמע את זה מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזוו"ש, והוא סיפר את זה לרבי ביחידות. קונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363.
- ↑ עדות צאצאיו, משפחת אשבל.
- ↑ 'הד החינוך' תרצ"ט חוברת ג'.
- ↑ חיי מוהר"ן ירושלים תשמ"ה סימן ק"א
- ↑ ספר ניצוצי אור חלק א' - תש"ו בשם ר' שמואל לויטין