שלום עליכם: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־03:07, 19 באוקטובר 2020

כששני יהודים נפגשים, נוהג אחד לברך את השני ב"שלום עליכם", והלה עונה לו ב"עליכם השלום".

נוסח הברכה

הנוסח הנהוג בחב"ד, אותו קבע האדמו"ר הזקן בנוסח הקידוש לבנה ובפיוט "שלום עליכם" שבליל שבת^[1], הוא לומר "שלום עליכם" בלשון רבים.

זאת, כפי שנכתב בכתבי האריז"ל^[2], ולא כפי שהובא בטור ובשולחן ערוך, בלשון יחיד.

הרבי מבאר את טעם הדבר^[3]: לפי שיחד עם כל יהודי (ירא שמים), הולכים שני מלאכים.

ולמרות שהאדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך^[4] (בנוגע לאמירת "התכבדו מכובדים", לפני כניסתו לבית הכסא), "שאין מחזיקין את עצמנו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו", אז התירוץ בפשטות הוא: שזהו בנוגע לעצמו אך בנוגע לזולת עליו להחזיקו בתור ירא שמים.

אבל התירוץ הזה אינו מספק כל כך, כי בנוגע לאמירת "ואמרו אמן" שב"עושה שלום", אומר זאת גם כשמתפלל או מברך לבד, כי אומר זאת למלאכים המלווים אותו וזהו הרי בנוגע לעצמו? ומבאר הרבי, שמתי בנוגע לעצמו על אדם להחשיב שאינו ירא שמים, במציאותו לבדו, אך כשמקיים מצוות אהבת ישראל, כשפוגש את חבירו, נוצרים מלאכים ממצוה זו, ואליהם אומר בלשון רבים.

תוכן הברכה

ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות^[5] בגשמיות וברוחניות. מכיון שהכלי המחזיק את הברכה, וכשמדגישים את זה בדיבור זה נותן כח חזק יתר.

אופן אמירת הברכה

האדמו"ר הריי"צ מתאר^[6] את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: "האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית."

...[אך כיום,] "ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום"."

בקידוש לבנה

בברכת קידוש לבנה נוהגים, לומר לשלוש חברים "שלום עליכם" והלה עונה לו "עליכם שלום".

הרבי מסביר^[7], שענין הקידוש לבנה הוא החיבור והגילוי של זעיר אנפין (משפיע) במלכות (מקבל). או במילים אחרות: חיבור הגילויים העליונים, עם הגשמיות המוגבלת. ואמירת השלום עליכם, היא בשביל לחבר את שני הבחינות (משפיע ומקבל).

ולכן אומרים שלוש פעמים שלום עליכם:

התקשרות המשפיע (זעיר אנפין) עם המקבל (מלכות), באופן של מלמעלה למטה.
התקשרות המקבל למשפיע באופן של מלמטה למעלה.
החיבור של שני הבחינות יחד.

פיוט שלום עליכם

שלום עליכם הוא פיוט המושר לפני קידוש של ליל שבת.

בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מבית הכנסת, מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום.

ראו גם

ניגון שלום עליכם

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

↑ וכן הוא ברוב הסידורים
↑ פרי עץ חיים שער ר"ח סוף פ"ג. ובסידור האריז"ל במקומו
↑ משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א
↑ אורח חיים (מהדורה קמא) רס"ג
↑ הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס
↑ ליקוטי דיבורים ליקוט א אות ג
↑ דבר מלכות נח הערה113, על פי ליקוטי לוי יצחק על הזוהר חלק ג עמוד שלג, וכן בליקוטי תורה כו ב

[1] וכן הוא ברוב הסידורים

[2] פרי עץ חיים שער ר"ח סוף פ"ג. ובסידור האריז"ל במקומו

[תשכא-3] משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א

[4] אורח חיים (מהדורה קמא) רס"ג

[5] הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס

[6] ליקוטי דיבורים ליקוט א אות ג

[7] דבר מלכות נח הערה113, על פי ליקוטי לוי יצחק על הזוהר חלק ג עמוד שלג, וכן בליקוטי תורה כו ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ...[אך כיום,] {{ציטוטון|ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום".}}
+==בקידוש לבנה==
+בברכת [[קידוש לבנה]] נוהגים, לומר לשלוש חברים "שלום עליכם" והלה עונה לו "עליכם שלום".
+הרבי מסביר{{הערה|[[דבר מלכות נח]] הערה113, על פי [[ליקוטי לוי יצחק]] על ה[[זוהר]] חלק ג עמוד שלג, וכן ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/26b.htm ליקוטי תורה כו ב]}}, שענין הקידוש לבנה הוא החיבור והגילוי של [[זעיר אנפין]] (משפיע) ב[[מלכות]] (מקבל). או במילים אחרות: חיבור הגילויים העליונים, עם ה[[גשמיות]] ה[[גבול|מוגבלת]]. ואמירת השלום עליכם, היא בשביל לחבר את שני הבחינות (משפיע ומקבל).
+ולכן אומרים שלוש פעמים שלום עליכם:
+#התקשרות המשפיע (זעיר אנפין) עם המקבל (מלכות), באופן של [[מלמעלה למטה]].
+#התקשרות המקבל למשפיע באופן של [[מלמטה למעלה]].
+#החיבור של שני הבחינות יחד.
 ==פיוט שלום עליכם==