ניגון שמחה חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ניגון שמחה קליל בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר.<br> | ניגון שמחה קליל בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר.<br> | ||
הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}}}. | הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}}}. | ||
גרסה מ־13:05, 15 באוקטובר 2020
ניגון שמחה קליל בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר.
הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ[1].
יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין.
היסטוריה
הניגון היה מושר בפי חסידי הרבי הרש"ב בתקופה בה שכן הרבי הרש"ב ברוסטוב. ואף היו מנגנים אותו בהתוועדויות של הרבי הרש"ב.
במשך הזמן, הציונים שמצאו חן בניגון הזה סיפחו אותו לרשותם והצמידו לו את המילים בעיברית "הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה". מילים המבטאות הוללות ופריקת עול.
מיד לאחר "גניבת" הניגון על ידי הציונים, הפסיקו רוב מוחלט של חסידי חב"ד לנגן את הניגון הזה בכל תוקף כדי שלא לתת נתינת מקום למובן הציוני שבדבר.
בפועל היו מהמובחרים שבחסידי חב"ד שעדיין המשיכו לנגן את הניגון ולא יחסו חשיבות לעובדה שהניגון סופח לנחלת הציונים. על דרך הנאמר בנוגע לכוכבים ומזלות. שאין האלוקים ישמיד אותם מפני השוטים העובדים להם כאלילים. אותו דבר אין לנו החסידים לקחת לתשומת לב את העובדה שיש שלקחו את הניגון הזה לצד הקליפות.
אך בפועל בהתוועדויות של הרבי הקודם וכן של הרבי לא ניגנו ניגון זה.