אסיפות תלמידי המגיד: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "רבי מנחם מענדל מוויטבסק" ב־"רבי מנחם מענדל מוויטבסק") |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת [[תקל"ו]] הוחלט ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]]. | כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת [[תקל"ו]] הוחלט ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]]. | ||
לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תקל"ז]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] להצטרף | לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תקל"ז]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] להצטרף לרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] בעלייתו ל[[ארץ הקודש]], תלמידי [[החדרים]] ב[[ליאזנא]] התעצבו מאוד וניסו לשכנעו להישאר ברוסיה. | ||
במשך שלושה חודשים נסע [[אדמו"ר הזקן]] ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] שכנעו אותו לחזור לביתו. | במשך שלושה חודשים נסע [[אדמו"ר הזקן]] ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] שכנעו אותו לחזור לביתו. | ||
גרסה מ־21:31, 9 באוקטובר 2020
אסיפות תלמידי המגיד היו האסיפות שבהם התכנסו תלמידי המגיד אחרי פטירתו, אסיפות אלו היוו את המשך דרכה של החסידות והיו הגרעין ליסוד חסידות חב"ד.
רקע
בשנת תקל"ב יצא חרם על עדת החסידים ותלמידי המגיד, מה שהגביר את רדיפות המתנגדים, בי"ט כסלו תקל"ג נפטר המגיד ממזריטש מה שהוסיף רק קושי על החסידים.
לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, אדמו"ר הזקן, רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן קיבלו עליהם את רבי אברהם המלאך כאדמו"ר עליהם ושלחו לו בחנוכה תקל"ג כתב התקשרות[1].
זמן קצר אחרי, התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות.
האסיפה הראשונה (תקל"ג)
בשנת תקל"ג התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות.
תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל החבריא קדישא. לאחר מכן הוחלט על מינוי רבי מנחם מנדל מוויטבסק כנשיא החסידים ברוסיה וליטא ומינוי אדמו"ר הזקן למסדר הכללי והמורשה שידאג לסדר את החסידות ולחזק את החסידים.
תוצאות האסיפה
במשך שלוש שנים בין תקל"ג[2] עד שנת תקל"ו היה אדמו"ר הזקן נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים.
נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם אדמו"ר הזקן גם במעוזי ההתנגדות כמו וילנה, מינסק ושקלוב.
במשך נסיעותיו ונידודיו אלו צבר לעצמו אדמו"ר הזקן תלמידים וחסידים שהם היו הגרעין להקמת החדרים לאחר מכן.
האסיפה השנייה (תקל"ו)
בשנת תקל"ו התאספו תלמידי המגיד בשנית, החלטות האסיפה היו:
- שרבי מנחם מנדל מוויטבסק יסע לארץ הקודש
- שאדמו"ר הזקן יתמנה להיות נשיא החסידים ברוסיה וליטא.
- ושאדמו"ר הזקן ימשיך בתפקידו כמסדר הכללי.
החדרים
| ערך מורחב – החדרים |
עם מינוי אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים הפיץ אדמו"ר הזקן כרוז לקהל החסידים לבוא לליאזנא וללמוד ולקבל הוראות על סדר לימודם בליאזנא.
אלו הם היו ההוראות:
- חובה ללמוד גמרא בכל יום בעיון בחבורה אחת, הלימוד לא יהיה פחות מארבע שעות ביום.
- במשך שבוע צריכים ללמוד שיעור קבוע ולהיות בקי בו.
- צריכים ללמוד כל יום דף גמרא בגירסא.
- פעמיים בשבוע יתפלפלו ביניהם החסידים, על כך היה אחראי אחיו של אדמו"ר הזקן רבי מרדכי.
- חובה ללמוד כל יום הלכה במשך שעתיים ביום ולימוד בשולחן ערוך סימן אחד ליום, על כך היה ממונה אחיו של אדמו"ר הזקן רבי יהודה לייב.
בהמשך הקים אדמו"ר הזקן מאותם חסידים שהגיעו לליאזנא והתמידו בלימודם את החדרים.
האסיפה השלישית (תקל"ז)
עליית החסידים לארה"ק
|
| ערך מורחב – עליית החסידים |
כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת תקל"ו הוחלט שרבי מנחם מנדל מוויטבסק יסע לארץ הקודש.
לאחר חג הפסח של שנת תקל"ז החליט אדמו"ר הזקן להצטרף לרבי מנחם מענדל מוויטבסק בעלייתו לארץ הקודש, תלמידי החדרים בליאזנא התעצבו מאוד וניסו לשכנעו להישאר ברוסיה.
במשך שלושה חודשים נסע אדמו"ר הזקן ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק שכנעו אותו לחזור לביתו.
זמן קצר לפני שהם יצאו לארץ ישראל התאספו תלמידי המגיד וקבעו את ההחלטות האחרונות על המשך דרכה של החסידות.
תוצאות האסיפה
עם חזרתו של אדמו"ר הזקן הוא קבע את מושבו בליאזנא[3].
כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לליאזנא הוא קבע תקנות מסודרות לגבי ההגעה לליאזנא אשר נקראו תקנות לאזניא.
בשנת תקל"ח הוקם החדר הראשון של אדמו"ר הזקן שהיווה הבסיס להקמת חסידות חב"ד.