שמואל אלעזר הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
|חיבוריו=
|חיבוריו=
}}
}}
הרב '''שמואל אלעזר היילפרין''' (ט"ו תשרי [[ה'תרצ"ג]] - י"ג אדר [[ה'תשס"ט]]), תלמיד חכם, נואם וסופר, רב [[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]]. הרב הוא חסיד [[חב"ד]] ודור שביעי ל[[בעל התניא]]. נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב חנניה יוסף, תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר [[ברז'ן]] שב[[גליציה]].
הרב '''שמואל אלעזר היילפרין''' (ט"ו תשרי [[ה'תרצ"ג]] - י"ג אדר [[ה'תשס"ט]]), רב [[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]] ויו"ר [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]. הרב הוא חסיד [[חב"ד]] ודור שביעי ל[[בעל התניא]] תלמיד חכם, נואם וסופר.  


רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר [[ארגון נשי ובנות חב"ד]] בישראל), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב [[שמואל אהרון שזורי]] (וובר), מזכירה הראשון של [[הרבנות הראשית לישראל]] ויד ימינו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]].
==אביו==


למד ב[[ישיבת חיי עולם]] ב[[ירושלים]], אצל רבי שלמה שרייבר; [[ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]], אצל רבי [[יצחק אייזיק שר]], ולבסוף, ב[[ישיבת תורת אמת]] של חב"ד ב[[ירושלים]], שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רבה של [[שכונת בית ישראל]].
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[חנניה יוסף היילפרין]], תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר [[ברז'ן]] שב[[גליציה]].


במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי [[שלמה יוסף זווין]]. למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף [[סמיכה לרבנות|הסמיכו לרבנות]] ודיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], שהוא היה עורכה הראשי. תרם רבות לעיצוב אישיותו של הרב, ה[[משפיע]] החב"די, רבי [[נחום שמריהו ששונקין]], מי שכיהן ברבנות העיר באטום שבגרוזיה ובערוב ימיו שימש כרבם של חסידי חב"ד בירושלים.
==רעייתו==


תפקידיו לאורך השנים: רב [[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] בירושלים, משנת [[ה'תשל"ו]] ו[[מרא דאתרא]] של [[בית הכנסת]] [[חב"ד]]-[[ליובאוויטש]] בשכונה (כממלא-מקום אביו משנת [[ה'תשמ"ח]]). מייסד ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] בשנת [[ה'תשל"ב]], ועורך "ספר הצאצאים" בשנת [[ה'תש"מ]]. ראש [[ישיבת תורת אמת]] של [[חב"ד]] בירושלים ([[ה'תשכ"ד]]-[[ה'תשל"ז]]). חבר מערכת ומבקר ערכים ב"[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]]" (בכרכים יב-טז). ממונה וחבר הנהלה ב[[כולל]] "חיבת ירושלים" של יוצאי [[גליציה]]. יו"ר ועד הרבנים למען [[שלימות העם]] (משנת [[ה'תש"ל]]) וחבר [[עמותת הרבנים פיקוח נפש|קונגרס הרבנים "פיקוח נפש"]]. נושא בתואר הכבוד "רב [[חברת תהלים]] העולמית" של [[כולל חב"ד]], בסמוך לקבר [[דוד המלך]] ב[[הר ציון]] ב[[ירושלים]].
רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר [[ארגון נשי ובנות חב"ד]] בירושלים), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של [[הרבנות הראשית לישראל]] ויד ימינו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]].


הרב נחשב מראשוני פעילי חב"ד ב[[ישראל]] ונטל חלק במפעליו של [[הרבי מליובאוויטש]] למעלה מיובל שנים, מאז החל ה[[רבי]] להנהיג את [[חסידות]] [[חב"ד]] ולהרחיב את מפעליה ב[[ארץ ישראל]]. בראשית שנות החמשים, הרב היה שותף ליסוד [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ישראל]] ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני [[חב"ד]] בארץ.
למד בישיבת חיי עולם ב[[ירושלים]], אצל רבי שלמה שרייבר; ישיבת סלובודקה ב[[בני ברק]], אצל רבי [[יצחק אייזיק שר]], ולבסוף, ב[[ישיבת תורת אמת]] של חב"ד ב[[ירושלים]], שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רבה של [[שכונת בית ישראל]].


הרב היה מפרסם בקביעות מאמרי הגות ומחשבה בשבועון "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]" ולעתים ביומון "[[המודיע]]" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים ל[[מנחם מנדל שניאורסון|רבי מליובאוויטש]].
במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי [[שלמה יוסף זווין]]. למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף [[סמיכה לרבנות|הסמיכו לרבנות]] ודיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], שהוא היה עורכה הראשי. תרם רבות לעיצוב אישיותו של הרב, ה[[משפיע]] החב"די, רבי [[נחום שמריהו ששונקין]], מי שכיהן ברבנות העיר [[באטום]] שב[[גרוזיה]] ובערוב ימיו שימש כרבם של חסידי חב"ד בירושלים.
 
==תפקידיו==
 
* רב [[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] בירושלים, משנת [[ה'תשל"ו]] ו[[מרא דאתרא]] של [[בית הכנסת]] [[חב"ד]]-[[ליובאוויטש]] בשכונה (כממלא-מקום אביו משנת [[ה'תשמ"ח]]).
 
* מייסד ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] בשנת [[ה'תשל"ב]], ועורך "ספר הצאצאים" בשנת [[ה'תש"מ]].
 
* ראש [[ישיבת תורת אמת]] של [[חב"ד]] בירושלים ([[ה'תשכ"ד]]-[[ה'תשל"ז]]).
 
* חבר מערכת ומבקר ערכים ב"[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]]" (בכרכים יב-טז).
 
* ממונה וחבר הנהלה ב[[כולל]] "חיבת ירושלים" של יוצאי [[גליציה]].
 
* יו"ר ועד הרבנים למען [[שלימות העם]] (משנת [[ה'תש"ל]])
 
* חבר [[עמותת הרבנים פיקוח נפש|קונגרס הרבנים "פיקוח נפש"]].
 
* נשא בתואר הכבוד "רב [[חברת תהלים]] העולמית" של [[כולל חב"ד]], בסמוך לקבר [[דוד המלך]] ב[[הר ציון]] ב[[ירושלים]].
 
הרב נחשב מראשוני פעילי חב"ד ב[[ישראל]] ונטל חלק במפעליו של [[הרבי מליובאוויטש]] למעלה מיובל שנים, מאז החל ה[[רבי]] להנהיג את [[חסידות]] [[חב"ד]] ולהרחיב את מפעליה ב[[ארץ ישראל]]. בראשית שנות הי', הרב היה שותף ליסוד [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ישראל]] ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני [[חב"ד]] בארץ.
 
פירסם מאמרי הגות ומחשבה בשבועון "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]" ולעתים ביומון "[[המודיע]]" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים ל[[מנחם מנדל שניאורסון|רבי מליובאוויטש]].


==חיבוריו==
==חיבוריו==
שורה 58: שורה 80:
{{מיון רגיל:היילפרין, שמואל אלעזר}}
{{מיון רגיל:היילפרין, שמואל אלעזר}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|היילפרין שמואל אלעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|היילפרין שמואל אלעזר]]

גרסה מ־13:12, 6 בדצמבר 2009

תבנית:רב הרב שמואל אלעזר היילפרין (ט"ו תשרי ה'תרצ"ג - י"ג אדר ה'תשס"ט), רב שכונת בית ישראל בירושלים ויו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן. הרב הוא חסיד חב"ד ודור שביעי לבעל התניא תלמיד חכם, נואם וסופר.

אביו

נולד בירושלים לאביו הרב חנניה יוסף היילפרין, תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה.

רעייתו

רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בירושלים), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל ויד ימינו של הרב קוק.

למד בישיבת חיי עולם בירושלים, אצל רבי שלמה שרייבר; ישיבת סלובודקה בבני ברק, אצל רבי יצחק אייזיק שר, ולבסוף, בישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים, שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי משה אריה לייב שפירא, רבה של שכונת בית ישראל.

במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי שלמה יוסף זווין. למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף הסמיכו לרבנות ודיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת האנציקלופדיה התלמודית, שהוא היה עורכה הראשי. תרם רבות לעיצוב אישיותו של הרב, המשפיע החב"די, רבי נחום שמריהו ששונקין, מי שכיהן ברבנות העיר באטום שבגרוזיה ובערוב ימיו שימש כרבם של חסידי חב"ד בירושלים.

==תפקידיו==

הרב נחשב מראשוני פעילי חב"ד בישראל ונטל חלק במפעליו של הרבי מליובאוויטש למעלה מיובל שנים, מאז החל הרבי להנהיג את חסידות חב"ד ולהרחיב את מפעליה בארץ ישראל. בראשית שנות הי', הרב היה שותף ליסוד צעירי אגודת חב"ד בישראל ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני חב"ד בארץ.

פירסם מאמרי הגות ומחשבה בשבועון "כפר חב"ד" ולעתים ביומון "המודיע" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים לרבי מליובאוויטש.

חיבוריו

  • "ציון לנפש חי"ה" - הערות וביאורים על ספר התניא, לזכר רעייתו חסא יוכבד היילפרין (ירושלים, תשס"א).
  • "אנשים של צורה" - מאמרי הערכה על רבותיו ומעצבי דמותו (כפר החורש, תשס"ו).

קישורים חיצוניים