דפוס ז'יטומיר

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

לאחר העלילה על האחים שפירא וסגירת בית הדפוס סלאוויטא פתחו בני משפחתם דפוס בעיר זיטאמיר, ומעתה הייתה חשיבות בעיני החסידים גם לדפוסי זיטאמיר, באשר המדפיסים המה בני הקדושים, ועל ספריהם קפצו הקונים אף בדמים מרובים. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו.

על מנת לממן את הדפוס עשו אספה החסידים והלטאים כאשר החסידים הראשות הצמח צדק שהיו הרוב קיבלו על עצמם 75 אחוז מההוצאות

דפוס זיטאמיר נפגע אף ע"י מהרסים ומחריבים, הלא הם שניים מסופרי המשכילים שכתבו שטנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפעטערבורג, שהם: "יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו".

המשומדים שהשפעתם הייתה מרובה בחוגי השלטונות, אף החזיקו בידי המלשינים, ועל פיהם שלח שר ההשכלה את שוטריו "לבער הרעה מקרב הארץ". לפתע פתאום התנפלו על הדפוס, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם.