מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הלילה של עשרת הרוגי מלכות''' הינו כינו אותו נתנו החסידים ללילה שבין [[יום רביעי]] א' [[אדר ראשון]] [[תרח"צ]] ל[[יום חמישי]] ב' אדר ראשון. באותו לילה התרחש גם | '''הלילה של עשרת הרוגי מלכות''' הינו כינו אותו נתנו החסידים ללילה שבין [[יום רביעי]] א' [[אדר ראשון]] [[תרח"צ]] ל[[יום חמישי]] ב' אדר ראשון. באותו לילה התרחש גם המעצר המפורסם ביותר של חסידים ברוסיה. | ||
שעה ארוכה לאחר חצות הלילה, הלמו עשרות שוטרי חרש ואנשי נ.ק.וו.ד. חמושים על דלתות בתיהם של עשרות חסידים שהתגוררו ב[[לנינגרד]]. מלאכי החבלה העירו את כולם וערכו חיפושים נרחבים ומדוקדקים. | שעה ארוכה לאחר חצות הלילה, הלמו עשרות שוטרי חרש ואנשי נ.ק.וו.ד. חמושים, על דלתות בתיהם של עשרות חסידים שהתגוררו ב[[לנינגרד]]. מלאכי החבלה העירו את כולם וערכו חיפושים נרחבים ומדוקדקים. | ||
באותו לילה נעצרו עשרים וחמשה חסידים, [[תמימים]], | באותו לילה נעצרו עשרים וחמשה חסידים, [[תמימים]], עסקנים ולומדים מופלגים בנגלה וחסידות. עשרה מתוכם הוצאו להורג תקופה קצרה לאחר מאסרם. | ||
העצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב"דית, רובם ככולם עסקו בענייני הכלל להחזקת מוסדות תורה ויהדות. חלקם השתתפו בארגון "[[תפארת בחורים]]" שהוקם בשנת [[תרצ"ב]]. | רוב העצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב"דית, רובם ככולם עסקו בענייני הכלל להחזקת מוסדות תורה ויהדות. חלקם השתתפו בארגון "[[תפארת בחורים]]" שהוקם בשנת [[תרצ"ב]]. | ||
המשטרה החשאית הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את שמות החברים. | המשטרה החשאית הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את שמות החברים. | ||
גרסה מ־16:53, 23 בנובמבר 2009
הלילה של עשרת הרוגי מלכות הינו כינו אותו נתנו החסידים ללילה שבין יום רביעי א' אדר ראשון תרח"צ ליום חמישי ב' אדר ראשון. באותו לילה התרחש גם המעצר המפורסם ביותר של חסידים ברוסיה.
שעה ארוכה לאחר חצות הלילה, הלמו עשרות שוטרי חרש ואנשי נ.ק.וו.ד. חמושים, על דלתות בתיהם של עשרות חסידים שהתגוררו בלנינגרד. מלאכי החבלה העירו את כולם וערכו חיפושים נרחבים ומדוקדקים.
באותו לילה נעצרו עשרים וחמשה חסידים, תמימים, עסקנים ולומדים מופלגים בנגלה וחסידות. עשרה מתוכם הוצאו להורג תקופה קצרה לאחר מאסרם.
רוב העצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב"דית, רובם ככולם עסקו בענייני הכלל להחזקת מוסדות תורה ויהדות. חלקם השתתפו בארגון "תפארת בחורים" שהוקם בשנת תרצ"ב. המשטרה החשאית הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את שמות החברים.
עד סוף החורף, נאסרה כמעט כל קהילת אנ"ש בלנינגרד. בכך נסתיימה הכחדת חוט השדרה של היהדות החרדית ושל החסידות בלנינגרד.
כתבי האישום
מתוך כתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, אפשר ללמוד על ה"אישומים" בהם נאשמו:
83.3.41 [י"א אדר ב'] תיק 35793.
הנאשמים: מורזוב אלחנן - פבזנר ב.ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], רסקין יצחק, אלטהויז פנחס - נאשמים בתקנה 85 [בגידה] . . קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים . . פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים' .. קיבלו סיוע מחוץ לארץ".
21 מהחסידים שנעצרו בגל מעצרים הזה, הוצאו להורג בחודש ניסן תרח"צ. על כל נרצח, נכתב מסמך מיוחד ובו נכתב כי הוא נשלח "לצעד האמיתי" - שם קוד לגזר דין מוות.
בסך הכל נהרגו באותם ימים 21 חסידים. הי"ד.