מרדכי יוסף אלעזר ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף
נ. בן מאיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
נ. בן מאיר (שיחה | תרומות) מ (+) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין. | בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין. | ||
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת | אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו | [[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]</ref>. | בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]</ref>. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט| | בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה<ref>מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא</ref>. | ||
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ו]] בעיר [[ראדזין]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז</ref>, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל". | ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ו]] בעיר [[ראדזין]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז</ref>, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל". | ||
גרסה מ־22:58, 21 בנובמבר 2009
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין הינו האדמו"ר הרביעי מחסידות ראדזין. עמד בקשרים חמים עם חסידות חב"ד.
האדמו"ר נולד ביום כ"ז בשבט תרל"ג בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין, הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת תרל"ג.
בד' טבת תרנ"א נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש התכלת של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין התכלת בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין לאדמו"ר הרש"ב.
אדמו"ר הרש"ב ענה לו במכתב[1], בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו
באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו אדמו"ר הרש"ב, רבי אברהם מרדכי אלטר מגור והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".
חתנו של האדמו"ר היה הרב יחיאל צבי גוראריה, בנו של הרב נתן גוראריה. הרב גוראריה היה חסיד חב"ד, וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל תכלת בציצית. הרב גוראריה, שידע את דעת אדמו"ר הרש"ב כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני אדמו"ר הרש"ב, שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".
בשנת תרפ"ז, כאשר שוחרר אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו[2].
בשנת תרפ"ט בעת חתונת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח עם הרבנית חיה מושקא, האדמו"ר מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה[3].
האדמו"ר נסתלק ביום כ"ו שבט תרפ"ו בעיר ראדזין, ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומים לבני משפחתו[4], בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".
משפחתו
- בנו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין הי"ד.
- בתו מרת טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה הי"ד.
- חתנו הרב החסיד יחיאל צבי גוראריה הי"ד.
- חתנו הרב יעקב גרומן הי"ד.
- בתו שרה זלדה הי"ד.
- בתו הדסה הי"ד.
ספריו
- "תפארת יוסף" - דרשות ומאמרים על חודשי השנה ופרשיות השבוע.
הערות
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמ' שנ"א
- ↑ נחשפה על-ידי הרב שלום יעקב חזן ופורסמה בשבועון בית משיח
- ↑ מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ז