עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(בעריכה)
שורה 2: שורה 2:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עולמת אבי"ע בהשתלשלות הפרטית|אחר=עולמות אבי"ע ב[[השלשלות הכללית]]|ראו=[[אבי"ע (השתלשלות כללית)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עולמת אבי"ע בהשתלשלות הפרטית|אחר=עולמות אבי"ע ב[[השלשלות הכללית]]|ראו=[[אבי"ע (השתלשלות כללית)]]}}


'''אבי"ע''' הוא ראשי התיבות של שמות ארבעת ה[[עולם|עולמות]]: [[אצילות]] [[בריאה]] [[יצירה]] ו[[עשיה]]. עולמות אלו הם ארבעת העולמות השייכים ל[[עולם התיקון]], שנוצר לאחר [[שבירת הכלים]] ב[[עולם התוהו]]. ארבעת עולמות אלו כוללים, החל מ[[חכמא עילאה]] שהיא הדרגא הראשונה של עולם האצילות, בו שורה [[אור אין סוף]], ועד [[עולם העשיה הגשמי]] שהוא העולם הזה בו אנו חיים.
'''אבי"ע''' הוא ראשי התיבות של ארבעת ה[[עולם|עולמות]]: [[אצילות]] [[בריאה]] [[יצירה]] ו[[עשיה]]. עולמות אלו הם ארבעת העולמות השייכים ל[[עולם התיקון]], שנוצר לאחר [[שבירת הכלים]] ב[[עולם התוהו]]. ארבעת עולמות אלו כוללים, החל מ[[חכמא עילאה]] שהיא הדרגא הראשונה של עולם האצילות, בו שורה [[אור אין סוף]], ועד [[עולם העשיה הגשמי]] שהוא העולם הזה בו אנו חיים.


==שמות ארבעת העולמות==
==שמות ארבעת העולמות==
שמות ארבעת העולמות מיוסד על הפסוק "[[כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו]]"<ref>ישעיהו מג, ז</ref>. עולם האצילות מרומז בכתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי", שכן הוא מאוחד עם [[אור אין סוף]], ונקרא בשמו של הקב"ה. שלושת עולמות [[בי"ע]] מרומזים בכתוב "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
שמות ארבעת העולמות מיוסד על הפסוק "[[כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו]]"<ref>ישעיהו מג, ז</ref>. עולם האצילות מרומז בכתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי", שכן הוא מאוחד עם [[אור אין סוף]], ונקרא בשמו של הקב"ה. שלושת עולמות [[בי"ע]] מרומזים בכתוב "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". "בראתיו" מרמז על [[עולם הבריאה]] שהוא נברא יש מאין מן עולם האצילות. "יצרתיו" מרמז על [[עולם היצירה]] שנוצר יש מיש מן עולם הבריאה. "אף עשיתיו" מרמז על [[עולם העשיה]] שהוא המצומצם והמוגשם מבין העולם, ובבחינת עשיה גשמית.


==השתלשלות העולמות זה מזה==
==עניין העולמות וחלוקתם זה מזה==
סדר השתלשלות עולמות אבי"ע הוא שממלכות דמלכות של עולם העליון נעשית [[עתיק יומין]] לעולם שלמטה ממנו. וכך מלכות דמלכות של עולם ה[[אצילות]] נעשית עתיק יומין לעולם ה[[בריאה]], מלכות דמלכות דבריאה נעשית עתיק יומין לעולם היצירה, וכך הלאה.
ארבעת עולמות אבי"ע נחלקים זה מזה במעלתם, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה ביותר, עולם הבריאה נמוך ממנו, עולם היצירה נמוך ממנו, ועולם העשיה הנמוך מכולם. ומבואר כי ענין האמור שהעולם גבוה יותר, אינו גבוה מבחינת גשמית, אלא שהאור האלוקי המתגלה בו מתגלה בו בגילוי וללא צמצומים והסתרים. שבעולם העליון מביניהם, [[עולם האצילות]], מתאחד [[אור אין סוף]] באיחוד גמור, ומשם בסדר השתלשלות העולמות מצטמצם האור האלוקי להאיר בצמצום ובהסתר, עד [[עולם העשיה הגשמי]].
 
בכללות נחלקים ארבעת העולמות


מלבד השתלשלות פרטיות העולמות באופן זה, ישנה המשכה כללית של [[ספירות]] עולם האצילות לארבעת העולמות. באופן זה ספירת החכמה של עולם האצילות נמשכת לכללות עולם האצילות ("[[אבא עילאה מקנן באצילות]]"<ref>תיקוני זוהר, תיקון ו</ref>), ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות נמשכת לעולם הבריאה ("[[אימא עילאה מקננא בכורסיא]]"). ה[[מידות]] של עולם האצילות נמשכות לעולם היצירה ("[[שית ספירן מקננן ביצירה]]"), וספירת ה[[מלכות]] של עולם האצילות נמשכת לעולם העשיה ("[[אופן בעשיה]]").


==ארבעת העולמות==
===עולם האצילות===
===עולם האצילות===
{{ערך מורחב|ערך=עולם האצילות}}
[[עולם האצילות]] הוא העולם הממוצע בין [[אור אין סוף]] לבין העולמות הנפרדים, עולמות [[בי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]], על ידי [[אבא עילאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של עולם האצילות. משום כך, עולם האצילות הוא בביטול מוחלט ל[[אור אין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי"ע]] שהם עולמות ברואים, שנפרדים כביכול מהקב"ה. [[מלכות דאצילות]] שהיא הספירה האחרונה בעולם האצילות יורדת להחיות את עולמות [[בי"ע]].
עולם האצילות הוא העולם הממוצע בין [[אור אין סוף]] לבין העולמות הנפרדים, עולמות [[בי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]], על ידי [[אבא עילאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של עולם האצילות. משום כך, עולם האצילות הוא בביטול מוחלט ל[[אור אין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי"ע]] שהם עולמות ברואים, שנפרדים כביכול מהקב"ה. [[מלכות דאצילות]] שהיא הספירה האחרונה בעולם האצילות יורדת להחיות את עולמות [[בי"ע]].


===עולם הבריאה===
===עולם הבריאה===
{{ערך מורחב|ערך=עולם הבריאה}}
[[עולם הבריאה]] הוא הראשון מבין עולמות [[בי"ע]], הנחשבים כעולמות הנפרדים, "טורי דפירודא", ולכן נקרא הוא בשם "בריאה". עולם הבריאה נקרא גם בשם עולם הכסא ("כורסיא" בלשון ה[[זוהר]]), שכן עולם זה הוא עולם ה[[מרכבה]] ל[[מלכות דאצילות]] היורדת להחיות את עולמות בי"ע. בעולם זה "מקננת" ומאירה [[ספירת הבינה]] של עולם האצילות. עולם זה הוא התחלת העולמות הנפרדים, אך מכיוון שעולם זה מרגיש את מקורו, הוא רובו טוב ומיעוטו רע. עולם הבריאה הוא מדור של נשמות הצדיקים ב[[גן עדן העליון (בחסידות)|גן עדן העליון]] ושל ה[[שרפים]].
עולם הבריאה הוא הראשון מבין עולמות [[בי"ע]], הנחשבים כעולמות הנפרדים, "טורי דפירודא", ולכן נקרא הוא בשם "בריאה". עולם הבריאה נקרא גם בשם עולם הכסא ("כורסיא" בלשון ה[[זוהר]]), שכן עולם זה הוא עולם ה[[מרכבה]] ל[[מלכות דאצילות]] היורדת להחיות את עולמות בי"ע. בעולם זה "מקננת" ומאירה [[ספירת הבינה]] של עולם האצילות. עולם זה הוא התחלת העולמות הנפרדים, אך מכיוון שעולם זה מרגיש את מקורו, הוא רובו טוב ומיעוטו רע. עולם הבריאה הוא מדור של נשמות הצדיקים ב[[גן עדן העליון (בחסידות)|גן עדן העליון]] ושל ה[[שרפים]].


===עולם היצירה===
===עולם היצירה===
{{ערך מורחב|ערך=עולם היצירה}}
[[עולם היצירה]] הוא העולם השני מבין העולמות בי"ע. הוא חציו טוב וחציו רע. [[מלכות דאצילות]] מתלבשת בעולם היצירה ב[[מט"ט]], הנקרא "שרו של עולם". בעולם היצירה "מקננות" ומאירות ה[[מדות]] של עולם האצילות. משום כך עולם זה הוא המדור של ה[[מלאכים]], ושל [[חיות הקודש]].
עולם היצירה הוא העולם השני מבין העולמות בי"ע. הוא חציו טוב וחציו רע. [[מלכות דאצילות]] מתלבשת בעולם היצירה ב[[מט"ט]], הנקרא "שרו של עולם". בעולם היצירה "מקננות" ומאירות ה[[מדות]] של עולם האצילות. משום כך עולם זה הוא המדור של ה[[מלאכים]], ושל [[חיות הקודש]].


===עולם העשיה===
===עולם העשיה===
{{ערך מורחב|ערך=עולם העשיה}}
[[עולם העשיה]] הוא האחרון מבין עולמות בי"ע, והוא העולם הנמוך והמצומצם ביותר מבין העולמות. חיות עולם העשיה הגשמי בו אנחנו נמצאים הוא מהשפעות מלכות דמלכות דעשיה. עולם העשייה הוא בכללות מיעוטו טוב ורובו רע. בו "מקננת" ומאירה [[ספירת המלכות]] של עולם האצילות.
עולם העשיה הוא האחרון מבין עולמות בי"ע, והוא העולם הנמוך והמצומצם ביותר מבין העולמות. חיות עולם העשיה הגשמי בו אנחנו נמצאים הוא מהשפעות מלכות דמלכות דעשיה. עולם העשייה הוא בכללות מיעוטו טוב ורובו רע. בו "מקננת" ומאירה [[ספירת המלכות]] של עולם האצילות.
 
==הקשר בין העולמות==
===השתלשלותם===
סדר השתלשלות עולמות אבי"ע הוא שממלכות דמלכות של עולם העליון נעשית [[עתיק יומין]] לעולם שלמטה ממנו. וכך מלכות דמלכות של עולם ה[[אצילות]] נעשית עתיק יומין לעולם ה[[בריאה]], מלכות דמלכות דבריאה נעשית עתיק יומין לעולם היצירה, וכך הלאה.
 
מלבד השתלשלות פרטיות העולמות באופן זה, ישנה המשכה כללית של [[ספירות]] עולם האצילות לארבעת העולמות. באופן זה ספירת החכמה של עולם האצילות נמשכת לכללות עולם האצילות ("[[אבא עילאה מקנן באצילות]]"<ref>תיקוני זוהר, תיקון ו</ref>), ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות נמשכת לעולם הבריאה ("[[אימא עילאה מקננא בכורסיא]]"). ה[[מידות]] של עולם האצילות נמשכות לעולם היצירה ("[[שית ספירן מקננן ביצירה]]"), וספירת ה[[מלכות]] של עולם האצילות נמשכת לעולם העשיה ("[[אופן בעשיה]]").
 
===בירור העולמות===
[[עולמות בי"ע]] הם עולמות פרודים, שנפלו ב[[שבירת הכלים]] ב[[עולם התוהו]]. ובנפילה זו נפלו ניוצוצות. עבודתו של האדם היא להעלות את. וענין זה נעשה על ידי עבודת האדם בעולם הזה, וכן על ידי [[מלכות
 
==התכללות העולמות==
 


==הסבר חילוקי המדרגות על החסידות==
==הסבר חילוקי המדרגות על החסידות==

גרסה מ־21:16, 18 בנובמבר 2009

עולמות אבי"ע
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשייה
עולם העשייה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשייה הגשמי

אבי"ע הוא ראשי התיבות של ארבעת העולמות: אצילות בריאה יצירה ועשיה. עולמות אלו הם ארבעת העולמות השייכים לעולם התיקון, שנוצר לאחר שבירת הכלים בעולם התוהו. ארבעת עולמות אלו כוללים, החל מחכמא עילאה שהיא הדרגא הראשונה של עולם האצילות, בו שורה אור אין סוף, ועד עולם העשיה הגשמי שהוא העולם הזה בו אנו חיים.

שמות ארבעת העולמות

שמות ארבעת העולמות מיוסד על הפסוק "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"[1]. עולם האצילות מרומז בכתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי", שכן הוא מאוחד עם אור אין סוף, ונקרא בשמו של הקב"ה. שלושת עולמות בי"ע מרומזים בכתוב "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". "בראתיו" מרמז על עולם הבריאה שהוא נברא יש מאין מן עולם האצילות. "יצרתיו" מרמז על עולם היצירה שנוצר יש מיש מן עולם הבריאה. "אף עשיתיו" מרמז על עולם העשיה שהוא המצומצם והמוגשם מבין העולם, ובבחינת עשיה גשמית.

עניין העולמות וחלוקתם זה מזה

ארבעת עולמות אבי"ע נחלקים זה מזה במעלתם, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה ביותר, עולם הבריאה נמוך ממנו, עולם היצירה נמוך ממנו, ועולם העשיה הנמוך מכולם. ומבואר כי ענין האמור שהעולם גבוה יותר, אינו גבוה מבחינת גשמית, אלא שהאור האלוקי המתגלה בו מתגלה בו בגילוי וללא צמצומים והסתרים. שבעולם העליון מביניהם, עולם האצילות, מתאחד אור אין סוף באיחוד גמור, ומשם בסדר השתלשלות העולמות מצטמצם האור האלוקי להאיר בצמצום ובהסתר, עד עולם העשיה הגשמי.

בכללות נחלקים ארבעת העולמות


עולם האצילות

עולם האצילות הוא העולם הממוצע בין אור אין סוף לבין העולמות הנפרדים, עולמות בי"ע. בעולם האצילות שורה אור אין סוף, על ידי אבא עילאה, שהוא ספירת החכמה של עולם האצילות. משום כך, עולם האצילות הוא בביטול מוחלט לאור אין סוף, בניגוד לעולמות בי"ע שהם עולמות ברואים, שנפרדים כביכול מהקב"ה. מלכות דאצילות שהיא הספירה האחרונה בעולם האצילות יורדת להחיות את עולמות בי"ע.

עולם הבריאה

עולם הבריאה הוא הראשון מבין עולמות בי"ע, הנחשבים כעולמות הנפרדים, "טורי דפירודא", ולכן נקרא הוא בשם "בריאה". עולם הבריאה נקרא גם בשם עולם הכסא ("כורסיא" בלשון הזוהר), שכן עולם זה הוא עולם המרכבה למלכות דאצילות היורדת להחיות את עולמות בי"ע. בעולם זה "מקננת" ומאירה ספירת הבינה של עולם האצילות. עולם זה הוא התחלת העולמות הנפרדים, אך מכיוון שעולם זה מרגיש את מקורו, הוא רובו טוב ומיעוטו רע. עולם הבריאה הוא מדור של נשמות הצדיקים בגן עדן העליון ושל השרפים.

עולם היצירה

עולם היצירה הוא העולם השני מבין העולמות בי"ע. הוא חציו טוב וחציו רע. מלכות דאצילות מתלבשת בעולם היצירה במט"ט, הנקרא "שרו של עולם". בעולם היצירה "מקננות" ומאירות המדות של עולם האצילות. משום כך עולם זה הוא המדור של המלאכים, ושל חיות הקודש.

עולם העשיה

עולם העשיה הוא האחרון מבין עולמות בי"ע, והוא העולם הנמוך והמצומצם ביותר מבין העולמות. חיות עולם העשיה הגשמי בו אנחנו נמצאים הוא מהשפעות מלכות דמלכות דעשיה. עולם העשייה הוא בכללות מיעוטו טוב ורובו רע. בו "מקננת" ומאירה ספירת המלכות של עולם האצילות.

הקשר בין העולמות

השתלשלותם

סדר השתלשלות עולמות אבי"ע הוא שממלכות דמלכות של עולם העליון נעשית עתיק יומין לעולם שלמטה ממנו. וכך מלכות דמלכות של עולם האצילות נעשית עתיק יומין לעולם הבריאה, מלכות דמלכות דבריאה נעשית עתיק יומין לעולם היצירה, וכך הלאה.

מלבד השתלשלות פרטיות העולמות באופן זה, ישנה המשכה כללית של ספירות עולם האצילות לארבעת העולמות. באופן זה ספירת החכמה של עולם האצילות נמשכת לכללות עולם האצילות ("אבא עילאה מקנן באצילות"[2]), ספירת הבינה של עולם האצילות נמשכת לעולם הבריאה ("אימא עילאה מקננא בכורסיא"). המידות של עולם האצילות נמשכות לעולם היצירה ("שית ספירן מקננן ביצירה"), וספירת המלכות של עולם האצילות נמשכת לעולם העשיה ("אופן בעשיה").

בירור העולמות

עולמות בי"ע הם עולמות פרודים, שנפלו בשבירת הכלים בעולם התוהו. ובנפילה זו נפלו ניוצוצות. עבודתו של האדם היא להעלות את. וענין זה נעשה על ידי עבודת האדם בעולם הזה, וכן על ידי [[מלכות

התכללות העולמות

הסבר חילוקי המדרגות על החסידות

בחסידות ניתנו הסברים רבים לחילוקי המדרגות בין עולמות אבי"ע.

ארבעת עולמות אבי"ע נרמזים בארבעת אותיות שם הוי"ה. שם הוי"ה פירושו שמהוה את הכל, ומכיון שבשם הוי"ה יש ארבע אותיות, המורות על ארבע מדריגות בשם הוי"ה, לכן גם השתלשלות העולמות משם זה - מתחלק לארבע מדריגות אבי"ע.

וכן נרמזים הם בארבעת בחינות דומם צומח חי מדבר. עולם העשיה שלנו נקרא בשם דומם, שגם החיות הרוחנית של עולם העשיה נקרא בשם גשמיות מאחר שהוא כח להחיות את הגשמיות, וכמאמר חז"ל: "אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה", ולכן גם הכח רוחני של עולם העשיה בכללו נקרא בשם דומם.

עולם היצירה נקרא בשם צומח שהוא אינו בחינת כח להחיות גשמיות הנבראים. ועולם הבריאה נקרא בשם חי שהוא ענין נשמות יושבין ונהנין מזיו השכינה. ועולם האצילות נקרא בשם מדבר כמו שנאמר: "ועל הכסא דמות כמראה אדם כו".

על דרך הכללות עולם האצילות הוא עלמא דאתכסיא ועולמות בי"ע הם עלמא דאתגליא. אך בפרטיות יותר יש הפרש בין עולם הבריאה ועולם היצירה, שאף עולם הבריאה שהוא כנגד מחשבה, היא בכלל עלמא דאתכסיא, ועולמות יצירה שכנגד הדיבור, ועשיה שכנגד המעשה, הם בכלל עלמא דאתגליא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • אבי"ע - מתוך אתר 'מאור החסידות'

הערות שוליים

  1. ישעיהו מג, ז
  2. תיקוני זוהר, תיקון ו