נפש בהמית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 61: שורה 61:


אבל בכל זאת רואים גויים עושים צדקה ורחמנות וכו', מספר עץ החיים שאם הם עושים את זה, הם עושים את זה לעצמם, הכוונה שהם למשל עושים את זה שירגישו טוב עם עצמם, או לשם גאווה שנתנו לעני כסף וכו'
אבל בכל זאת רואים גויים עושים צדקה ורחמנות וכו', מספר עץ החיים שאם הם עושים את זה, הם עושים את זה לעצמם, הכוונה שהם למשל עושים את זה שירגישו טוב עם עצמם, או לשם גאווה שנתנו לעני כסף וכו'
'''אין לגויים מציאות של "טוב" אמיתי כמו אצל יהודי'''
'''אין לגויים מציאות של "טוב" אמיתי כמו אצל יהודי'''


וגם עוד יותר מזה, בגמרא למדנו "וחסד לאומים חטאת" דהיינו שמתי שלאומים (גויים) עושים חסד זה בעצם חטאת.. כי זה לשם התפארות וגאווה וכו'.
וגם עוד יותר מזה, בגמרא למדנו "וחסד לאומים חטאת" דהיינו שמתי שלאומים (גויים) עושים חסד זה בעצם חטאת.. כי זה לשם התפארות וגאווה וכו'.

גרסה מ־14:31, 18 בנובמבר 2009

נפש הבהמית הינו כינוי לנפש שמצד הקליפה שביהודי - שבלשון חז"ל נקרא יצר הרע.

נפש זו מלובשת בדם האדם ומחיה את הגוף. מנפש זו מגיעים כל המידות הרעות מארבע יסודות רעים שבה.

המיוחד בנפש זו שמעורב בה גם טוב, כיון שנפש זו אצל יהודי היא מסוד עץ הדעת, שמעורב שם הטוב עם הרע.

לנפש זו 10 כוחות כנגד עשר ספירות, במקביל וכנגד 10 כוחות של הנפש האלוקית.

עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי, לגבור על רצונותיה של נפש זו ועוד למעלה מזה, להשתמש בכוחותיה לטוב. ועד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה ע"י הצדיקים.

עם הנפש קיימות נפש אלוקית ונפש טבעית - שכלית.


יסודותיה: היסודות

התניא בפרק ראשון מספר שבנפש הבהמית יש 4 יסודות.

  • אש
  • מים
  • רוח
  • עפר

וכידוע שהיא כנוייה 'יצר הרע' והיא השורש לכל המידות הרעות, והמידות הרעות נמשכות מהיסודות. פירוט בהמשך.

יסודותיה: משיכת היסודות

אש: כעס וגאווה מסבירה התניא שכמו שאש היא רוצה להגיע למעלה כל הזמן (ל' התניא: "שניגבה למעלה") כמו כעס שנובע שמתי שהאדם כועס הוא מרגיש שפגעו בכבודו הגבוהה והרם והנישא וכו' ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובנת מאליו.

מים: תאוות ותענוגים בגלל שרוב התענוגים הם באמצעות או נמשכים וכדו' ממים.

רוח: הוללות, וליצנות והתפארות ודברים בטלים מהסיבה שרוח פשוט חולפת ולא ממשית, אי אפשר לתפוס אותה כמו שאפשר מים או כל חומר.

עפר: עצלות ועצבות בגלל שהעפר, יש לו תכונה לרדת ולהיות כבד ושקוע ברצפה וכו'.


יסודותיה: יש גם טוב ביצר הרע

גם יש טוב ביצר הרע מפרט זה שהוא בעצם הנפש הבהמית שמתלבש בדם ומחייה את האדם, אלא גם אומנם ראינו במה שנאמר למעלה שיש מידות רעות וגם 'יצר הרע' נשמע ישר שלילי וכו' אבל האדמו"ר הזקן מגלה לנו שגם יש בנפש הזאת, באותו יצר הרע גם טוב. אומנם אותם מידות הן בודדות!

האדמו"ר הזקן מציין גם כן בפרק א' דוגמאות וז"ל (וזה לשונו):

   וגם מידות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה (מהנפש הבהמית)"

וממשיך האדמו"ר הזקן ומסביר את כוונתו.

   כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע

במילים פשוטות: באות מידות רעות מהנפש בהבמית בעיקר אבל הנפש הזאתי ביהודי, היא קליפה (כינוי לצד הטומאה) אבל קליפת נוגה דהיינו שיש בה קצת טוב, חושך עם קצת אור.

(קוראים לה נוגה בגלל שבשעות המוקדמות של היום זה נקרא נוגה.. שהכל חשוך אבל מתחיל להתנוצץ אור

ומהקצת אור \ טוב מגיעות המידות הטובות.


  • הערה: אני רק רוצה לציין שלגויים אין קליפת נוגה, אין בקליפה (ביצר הרע שלהם) טוב כלל. וגם את זה אנו רואים בתניא:
   מה שאין כן נפשות אומות עובדי גילולים הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל

אבל בכל זאת רואים גויים עושים צדקה ורחמנות וכו', מספר עץ החיים שאם הם עושים את זה, הם עושים את זה לעצמם, הכוונה שהם למשל עושים את זה שירגישו טוב עם עצמם, או לשם גאווה שנתנו לעני כסף וכו'

אין לגויים מציאות של "טוב" אמיתי כמו אצל יהודי

וגם עוד יותר מזה, בגמרא למדנו "וחסד לאומים חטאת" דהיינו שמתי שלאומים (גויים) עושים חסד זה בעצם חטאת.. כי זה לשם התפארות וגאווה וכו'.