לוויין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער")
מ (החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכשיר|אחר=ערך אחר|ראו=[[לוין (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכשיר|אחר=ערך אחר|ראו=[[לוין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:לוין.jpg|200px|ממוזער|left|לויין במוזיאון.]]
[[קובץ:לוין.jpg|200px|ממוזער|שמאל|לויין במוזיאון.]]
'''לַוְיָן'''{{הערה|לוין ולא "לוויין"- על פי שיחת הרבי.}}. הינו מכשיר, מעשי ידי אדם, הנשלח למסלול סביב כדור הארץ, למטרות שונות כצילום, ריגול וכדו'. אחד ממטרותיו המוכרות יותר של הלויין הוא אפשור של תקשורת בין אנשים (בשיחת טלפון או ראיה ויזואלית), ללא כל צורך בכבלים או כל עזר אחרים.
'''לַוְיָן'''{{הערה|לוין ולא "לוויין"- על פי שיחת הרבי.}}. הינו מכשיר, מעשי ידי אדם, הנשלח למסלול סביב כדור הארץ, למטרות שונות כצילום, ריגול וכדו'. אחד ממטרותיו המוכרות יותר של הלויין הוא אפשור של תקשורת בין אנשים (בשיחת טלפון או ראיה ויזואלית), ללא כל צורך בכבלים או כל עזר אחרים.



גרסה מ־08:47, 8 בספטמבר 2020

לויין במוזיאון.

לַוְיָן[1]. הינו מכשיר, מעשי ידי אדם, הנשלח למסלול סביב כדור הארץ, למטרות שונות כצילום, ריגול וכדו'. אחד ממטרותיו המוכרות יותר של הלויין הוא אפשור של תקשורת בין אנשים (בשיחת טלפון או ראיה ויזואלית), ללא כל צורך בכבלים או כל עזר אחרים.

הלוין כמשל לקיום המצוות

הזאל הגדול ב-770 בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של חנוכה, תשנ"ב

במעמד הסאטלייט בשנת תשנ"ב,[2] הסביר הרבי שבקיום התורה והמצוות של יהודי הוא משפיע על כל העולם.

ובאותה שיחה אמר הרבי שיכול יהודי לחשוב שמה שעושה במקומו שלו משפיע אמנם בסביבתו הקרובה אך לא על כל חלקי הארץ ובוודאי לא על כל חלקי העולם הנמצאים במרחק רב. ועל מנת להקל על היהודי להבין זאת, גילה הקב"ה סודות נוספים בהנהגת העולם שעל ידם ניתן לחבר מקומות הנמצאים במרחק רב אחד מהשני, ניתן לדבר איתם, לעודדם ולחזקם.

עוד הוסיף הרבי באותה שיחה שע"י הלוין ניתן לעזור ליהודי בעזרה בפועל, ע"י העברת סכום כסף לבנק או לחנות מסוימת עבור פלוני, ובאותו רגע מקבל אותו אחד את העזרה הזאת מקצה העולם.

ראו גם

הערות שוליים

  1. לוין ולא "לוויין"- על פי שיחת הרבי.
  2. נדפסה בספר השיחות תשנ"ב, ע' 187 ואילך.