הונאה בנפש – הבדלי גרסאות

הנחה (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה"
שורה 1: שורה 1:
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - שה[[יצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.  
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - שה[[יצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.  


וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי [[יין]] ובזוללי [[בשר]] למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, על ידי זה נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.  
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמה במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי [[יין]] ובזוללי [[בשר]] למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, על ידי זה נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.  


ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.{{הערה|1=[[אור התורה]]' ויקרא חלק ד' בהר ע' א' קלג.}}  
ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.{{הערה|1=[[אור התורה]]' ויקרא חלק ד' בהר ע' א' קלג.}}