התכללות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==התכללות בעולמות== | ==התכללות בעולמות== | ||
מבואר כי [[עולמות אבי"ע]] כלולות כל אחד מ[[אבי"ע]], וכך מבואר | מבואר כי [[עולמות אבי"ע]] כלולות כל אחד מ[[אבי"ע]], וכך מבואר לדוגמה ב[[חסידות]] כי [[מרכבה תתאה]] היא בבחינת [[אצילות]] שב[[בריאה]]. | ||
==התכללות בספירות== | ==התכללות בספירות== | ||
[[עשר הספירות]], ביסודם הם עשרה כוחות נפרדים, אולם היות וכולם מתהווים על ידי [[אור אין סוף]], הרי שיש בכל אחד מהם גם את שאר עשר הספירות. ב[[עולם התוהו]], עשר הספירות הם באופן של פירוד, אבל כפי שהם ב[[עולם התיקון]] הם באים באופן של התכללות, שכל ספירה כלולה מן כל הספירות. | [[עשר הספירות]], ביסודם הם עשרה כוחות נפרדים, אולם היות וכולם מתהווים על ידי [[אור אין סוף]], הרי שיש בכל אחד מהם גם את שאר עשר הספירות. ב[[עולם התוהו]], עשר הספירות הם באופן של פירוד, אבל כפי שהם ב[[עולם התיקון]] הם באים באופן של התכללות, שכל ספירה כלולה מן כל הספירות. | ||
וכך, | וכך, לדוגמה, בספירת ה[[חסד]] ישנו ה[[חכמה]] שב[[חסד]], שהיא ההשכלה לעשות חסד, ישנו ה[[חסד]] שבחסד שהוא עצם ה[[אהבה]] הבאה לידי ביטוי בחסד, וישנו [[נצח]] שבחסד, שענינו הוא נתינה בדרך של חסד באופן של קבלת עול, בניגוד להרגשה שלו. | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה מ־04:24, 31 באוגוסט 2020
התכללות הוא מושג בתורת החסידות המתאר את כך שגם בבחינות נפרדות יש יחס בין הבחינות, ובכל אחת מן הבחינות מצוי בהעלם ובפרט חלק מן הבחינה האחרת. מבואר כי ההתכללות מצויה על ידי ההארה של אור הגבוה יותר מן הבחינות, שאור זה כוללם ביחד, ומגלה כי שניהם מגיעים ממקום אחד. ההתכללות ניכרת במיוחד בעולם התיקון בו ישנו ביטול וכל בחינה נותנת מקום לבחינה האחרת.
התכללות בעולמות
מבואר כי עולמות אבי"ע כלולות כל אחד מאבי"ע, וכך מבואר לדוגמה בחסידות כי מרכבה תתאה היא בבחינת אצילות שבבריאה.
התכללות בספירות
עשר הספירות, ביסודם הם עשרה כוחות נפרדים, אולם היות וכולם מתהווים על ידי אור אין סוף, הרי שיש בכל אחד מהם גם את שאר עשר הספירות. בעולם התוהו, עשר הספירות הם באופן של פירוד, אבל כפי שהם בעולם התיקון הם באים באופן של התכללות, שכל ספירה כלולה מן כל הספירות.
וכך, לדוגמה, בספירת החסד ישנו החכמה שבחסד, שהיא ההשכלה לעשות חסד, ישנו החסד שבחסד שהוא עצם האהבה הבאה לידי ביטוי בחסד, וישנו נצח שבחסד, שענינו הוא נתינה בדרך של חסד באופן של קבלת עול, בניגוד להרגשה שלו.