מאיר מפיקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 1: שורה 1:
רבי '''מאיר מפיקוב''' נולד לאביו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], מתלמידי המגיד ממזריטש.
רבי '''מאיר מפיקוב''' נולד לאביו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], מתלמידי המגיד ממזריטש.


בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליעזר הלוי, ראש הישיבה בפינסק, שהיה מיוחס גדול. חותנו היה רבי רבי ישראל איסר אבדק"ק פינסק, חתנו של מחבר המהדורא בתרא על ה[[מהרש"א]], שהיה גם חתנו של המהרש"א. הוא היה גם מצד אחר מנכדי המהרש"ל. רבי אליעזר הלוי היה מתפלל בשטיבל אחד עם רבי [[שלמה מקרלין]], והיו מחלקים ביניהם את תפילות השבת. הוא היה גם ידידו הקרוב של מחותנו רבי לוי יצחק. רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] היה אומר שכאשר [[אליהו הנביא]] בא ביום השוק, הוא מבקר אצלו או אצל רבי אליעזר הלוי.{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3884&hilite=69e6b344-a614-493a-aa6f-7f0723a2cded&st=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&pgnum=95 זכרון טוב].}}
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליעזר הלוי, ראש הישיבה בפינסק, שהיה מיוחס גדול. חותנו היה רבי רבי ישראל איסר אבדק"ק פינסק, חתנו של מחבר המהדורא בתרא על ה[[מהרש"א]], שהיה גם חתנו של המהרש"א. הוא היה גם מצד אחר מנכדי המהרש"ל. רבי אליעזר הלוי היה מתפלל בשטיבל אחד עם רבי [[שלמה מקרלין]], והיו מחלקים ביניהם את תפילות השבת. הוא היה גם ידידו הקרוב של מחותנו רבי לוי יצחק. רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] היה אומר שכאשר [[אליהו הנביא]] בא ביום השוק, הוא מבקר אצלו או אצל רבי אליעזר הלוי.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3884&hilite=69e6b344-a614-493a-aa6f-7f0723a2cded&st=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&pgnum=95 זכרון טוב].}}


רבי מאיר היה ידוע כגאון גדול, וחידושים רבים שלו על התורה ועל הש"ס נדפסו בספרו "כתר תורה".
רבי מאיר היה ידוע כגאון גדול, וחידושים רבים שלו על התורה ועל הש"ס נדפסו בספרו "כתר תורה".

גרסה מ־06:33, 24 באוגוסט 2020

רבי מאיר מפיקוב נולד לאביו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מתלמידי המגיד ממזריטש.

בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי אליעזר הלוי, ראש הישיבה בפינסק, שהיה מיוחס גדול. חותנו היה רבי רבי ישראל איסר אבדק"ק פינסק, חתנו של מחבר המהדורא בתרא על המהרש"א, שהיה גם חתנו של המהרש"א. הוא היה גם מצד אחר מנכדי המהרש"ל. רבי אליעזר הלוי היה מתפלל בשטיבל אחד עם רבי שלמה מקרלין, והיו מחלקים ביניהם את תפילות השבת. הוא היה גם ידידו הקרוב של מחותנו רבי לוי יצחק. רבי אהרן הגדול מקרלין היה אומר שכאשר אליהו הנביא בא ביום השוק, הוא מבקר אצלו או אצל רבי אליעזר הלוי.[1]

רבי מאיר היה ידוע כגאון גדול, וחידושים רבים שלו על התורה ועל הש"ס נדפסו בספרו "כתר תורה".

מחותנו של האדמו"ר הזקן

היה מחותנו של אדמו"ר הזקן. הרבנית שרה בתו של האדמו"ר האמצעי נישאה לבנו של רבי מאיר, הרב אליעזר דרבמיקר.

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובשבת פ' נשא בשנת תקס"ז התקיימה החתונה בזלאבין. בחתונה השתתפו הן אדמו"ר הזקן והן ר' לוי יצחק מברדיטשוב, והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בז'לובין. היה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

רבי מאיר נפטר עוד בחיי אביו, ואדמו"ר הזקן שלח מכתב תנחומין לאביו, שנדפס בספר התניא - אגרת הקודש - פרק כ"ח.

הערות שוליים