תהלים קמ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 29: | שורה 29: | ||
==סידורו על פי [[אותיות האל"ף בי"ת]]== | ==סידורו על פי [[אותיות האל"ף בי"ת]]== | ||
מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות [[ | מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות [[נ]]. והטעם מבואר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות}}: {{ציטוטון|מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל}} (דהיינו, מפלת של ישראל, ב[[לשון סגי נהור]]) דכתיב{{הערה|עמוס ה ב}} {{ציטוטון|'''נ'''פלה לא תוסיף קום בתולת ישראל}} ולמרות זאת [[דוד]] התייחס ו'הרים' נפילה זו ב[[רוח הקודש]] בפסוק הבא, שנאמר{{הערה|תהילים קמה יד}}: {{ציטוטון|סומך ה' לכל הנופלים}} | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
{{להשלים|}} | {{להשלים|}} |
גרסה מ־20:37, 23 באוגוסט 2020
תהלים צא
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן |
---|
א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: |
"תְּהִלָּה לְדָוִד" הוא מזמור צ"א (הפרק ה-145) בספר התהילים. הוא תהילה גדולה לקב"ה ולכן מחובר על פי אותיות האל"ף-בי"ת.
חיבורו
תכנו
מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם לפי סדר האלף בית.
אמירתו וסגולותיו
את מזמור זה אומרים שלוש פעמים ביום:
- בתפילת שחרית, אחרי ברוך שאמר.
- בתפילת שחרית, אחרי אמירת התחנון.
- בתפילת מנחה, לפני שמונה עשרה.
ונאמר בגמרא[1]:"כָּל הָאוֹמֵר ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". והטעם: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ".
באמירת מזמור זה בתפילה צריכים לכוין באמירת הפסוק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", שהקב"ה הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה[2].
סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת
מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות נ. והטעם מבואר בגמרא[1]: "מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל" (דהיינו, מפלת של ישראל, בלשון סגי נהור) דכתיב[3] "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" ולמרות זאת דוד התייחס ו'הרים' נפילה זו ברוח הקודש בפסוק הבא, שנאמר[4]: "סומך ה' לכל הנופלים"