חתונת אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תולדות הרבי|}} | {{תולדות הרבי|}} | ||
[[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]] | [[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]] | ||
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]] | [[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]] | ||
'''חתונת [[הרבי|הרבי מלובביץ']]''' עם | '''חתונת [[הרבי|הרבי מלובביץ']]''' עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]], נערכה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[וורשה]]. | ||
==השידוך== | ==השידוך== | ||
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]] | [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]] | ||
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[חיה מושקא שניאורסון | בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". | ||
==החתונה== | ==החתונה== | ||
גרסה מ־03:51, 17 באוגוסט 2020
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של הרבי |
פעולות הרבי מאז שנת תשי"א
|
חתונת הרבי מלובביץ' עם הרבנית חיה מושקא, נערכה בי"ד כסלו תרפ"ט, בעיר וורשה.
השידוך
בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של לוי'ק"[1]. ביום שישי ערב שבת קודש פרשת תולדות, ג' בכסלו שנת תרפ"ט נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין הרבי למרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא[2]. בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של אדמו"ר הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר מאמר ד"ה "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".
החתונה
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו, התקיימה חגיגת הנישואין של הרבי בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות[3]. במהלך סעודת החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב מנחם זעמבא והרב מאיר שפירא. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.
כיבודים בחתונה
עדי הכתובה היו החסידים רבי דובער משה שמוטקין מוורשא – מחסידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי מענדל קופערשטאק – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לכ"ק אדמו"ר הריי"צ. את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר. זהו ככל הידוע הכיבוד היחיד שניתן לאישיות אחרת במעמד החופה.
אירוע מקביל ביקטרינוסלב
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מרוסיה בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה[4].
האירועים אחר החתונה
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון בוורשא. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר סיפורים נוראים של החסיד רבי יעקב בכרך מקידאן ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת סיפורי חסידים.
ביום חמישי ט"ז בכסלו חזרו הרבי והרבנית לריגא והתגוררו שם במשך כשני חודשים, ובי' שבט תרפ"ט עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.
מעלת היום
על יום נישואיו אמר הרבי:
חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה, יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.
לקריאה נוספת
- הרב שניאור זלמן הרצל, נישואי הנשיאים - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי הנישואין של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.
קישורים חיצוניים
- החתונה של הדור השבעי
- יומן החתונה
(מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו) - שיחת י"ד בכסלו שנת תשי"ד "היום שקישר אותי עמכם"
- החתונה המלכותית, סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.
- התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול
- שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו, באתר י"ב בכסלו ה'תשע"ה
- ימי שמחה, תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך תשורה אלול תשע"ו
- מערכת שטורעם, פרסום ראשון > השבע ברכות של הרבי בי"ט כסלו - באתר שטורעם
- סקירת מאורעות החתונה בתוך תשורה לרגל יובל ה75
הערות שוליים
- ↑ נישואי הנשיאים (ספר)
- ↑ מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".
- ↑ כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!
- ↑ תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה (עמ' 15)