יהושע הוטנר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אברהם יהושע הוטנר''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרע"א]],(18 בדצמבר 1910)-[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ט]], 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג,[[האנציקלופדיה התלמודית]] ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת | הרב '''אברהם יהושע הוטנר''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרע"א]],(18 בדצמבר 1910)-[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ט]], 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג,[[האנציקלופדיה התלמודית]] ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ומעורכי כתביו. | ||
== ביוגרפיה== | == ביוגרפיה== | ||
גרסה מ־08:41, 31 ביולי 2020
הרב אברהם יהושע הוטנר (י"ז בכסלו תרע"א,(18 בדצמבר 1910)-כ"ו בניסן תשס"ט, 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג,האנציקלופדיה התלמודית ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ומעורכי כתביו.
ביוגרפיה
נולד בפולין לרב יהודה ליב הוטנר, דיין בוורשה[1], ולבת-שבע.
בשנים תרפ"ג-תרפ"ז למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל החפץ חיים (תרפ"ז-תרפ"ח) ובישיבת גרודנה אצל הרב שמעון שקאפ (תרפ"ט-תרצ"א).
באלול תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל ומאז התגורר בירושלים. בתשרי תרצ"ו (1935), מיד לאחר פטירת הראי״ה קוק, יזם והקים עם גיסו הרב צבי יהודה קוק, הרב מאיר ברלין ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים.
בשנת תש"ב (1942) ביקשו הרב מאיר ברלין לנהל את האנציקלופדיה התלמודית עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת הארגון יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות, לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.
נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
הקשר לחב"ד
בשנת תשט"ו ביקר הרב הוטנר ביחידות אצל הרבי, ביחידות דיבר איתו הרבי אודות האנציקלופדיה התלמודית בהתלהבות רבה ואודות אותו לעשות את זה בזריזות.
בהמשך התכתב הרב הוטנר עם הרבי רבות בנושא האנציקלופדיה, שבכל מכתב הרבי מעודד אותו לעשות זאת במהירות.[2]
כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי שולח לו מכתב הערצה והוקרה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.
כאשר שלח הרב הוטנר את הכרך ט"ז של האנציקלופדיה לרבי הגיב הרב "שנתמלא כל הבית אורה.
בתחילת חודש אב תשל"ח ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך בית המקדש מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה בתשעת הימים, הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו[3].