רבי יוסי (מחכמי הזוהר) – הבדלי גרסאות

גרסה מ־05:24, 22 ביולי 2020

רבי יוסי היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי האר"י הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ברבי יוסי המוזכר במשניות.

מוזכר לרוב יחד עם רבי חייא.

אמרותיו

בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא^[1]: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.

מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה^[2]: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על חמור, אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של תפלת מנחה, ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

^ על פי תרגום של בעל הסולם
^ בפרשת בא לו ב

[1] על פי תרגום של בעל הסולם

[2] בפרשת בא לו ב

[1]

[2]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.
-מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה{{הערה|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפלת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפלה זו ביותר להמשיך רחמים
+מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה{{הערה|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפלת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים
 ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
 {{הערות שוליים|}}
 [[קטגוריה:חכמי הזוהר|י]]