משתמש:הלוחם החסידי/עלון/2: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בשואה נהרגו מרבית בני הקהילה. | בשואה נהרגו מרבית בני הקהילה. | ||
בשנת תרצ"א זכו יהודי העיר, ובראשם חסידי חב"ד, לביקור הרבי הריי"צ. | |||
==כותרת הכתבה== | ==כותרת הכתבה== | ||
גרסה מ־12:04, 20 ביולי 2020
הידעת?
- כתב
- חסיד של הרבי
במהלכה של פגישה בין אדמו"ר האמצעי ורבי עקיבא איגר (מגדולי רבני ישראל בהונגריה תקכ"א - תקצ"ח), ביקש אדמו"ר האמצעי את ברכתו. בהמשך הפגישה אמר ר' עקיבא איגר שאין לו חלק בהתנגדות לחסידות וזהו שקר גמור מה שכתבו בשמו. אדמו"ר האמצעי העניק לו במתנה את ב' הכרכים של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ספר התניא וספרי חסידות נוספים שלו, ואמר לפניו חלק מהמאמר דיבור המתחיל "אל תצר את מואב".
קהילות חב"ד
כתב: חסיד של הרבי
קהילות שנכחדו
- קהילת חב"ד בלודז', פולין.
קהילת חב"ד בלודז', מנתה עשרות משפחות בלבד. מרכז הקהילה היה ב'שטיבל' שנקרא 'בית החסידים ליובאוויטש'. השטיבל שכן ברחוב צעגעלניאנא 25 ובו התפללו ולמדו שיעורים בנגלה וחסידות.
ראשי קהילת ליובאוויטש בעיר ייסדו בי"ז אלול תרפ"ט ישיבת 'תומכי תמימים'. בשנים הראשונות (אלול תרפ"ט - טבת תרצ"ב) שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, ובשבט תרצ"ב עברו לבנין חדש ברחוב פאמארסקא 41 א שנרכש בתרומתו של ה"ר אלחנן שטיינשניידר. יו"ר הישיבה היה הרה"ג ר' שניאור זלמן שניאורסאהן, ובניו עזרו לו בניהול הישיבה. בנו הרב דובער יצחק היה המנהל, וסייעו לו הבנים האחרים ר' יהושע יעקב ור' לייבל. בצוות הישיבה בתקופה הראשונה היה ראש ישיבה מחסידי קוצק, המשפיע היה הרה"ח ברוך פרידמן, והמשגיח ר' טובי' בוקצין.
בתחילת שנת תרצ"ב שלח הרבי הריי"צ את הרה"ג יצחק ארי' מאנדעלבוים להיות ראש ישיבה ולומר שיעורים בדא"ח.
בשנת תרצ"ד היו בישיבה שלש כתות ("מחלקות"). ראש הישיבה היה הרה"ג מנחם מענדל רוזנמוטר (חתנו של ר' דובער משה שמוטקין). והר"מ השני בישיבה היה הרב נח יצחק מורדקובסקי. בכתה השלישית היה הר"מ הרב חיים דוד גלזמן. המשפיע היה הרב דובער יצחק שניאורסאהן. במשך הזמן גם היה המשגיח ומסר שיעורים הרב קלמן מינקאווסקי חתנו של הרש"ז שניאורסאהן.
בשנים תרצ"ח-תרצ"ט ניהל את הישיבה הרב משה אליהו גערליצקי.
הרבי הריי"צ עסק בפיתוח הישיבה, הביא ראשי ישיבה ומשפיעים, קיבל דו"חות ממצב התלמידים ואף העניק תמיכה חודשית להחזקתה. הישיבה התפתחה ושגשגה ובמשך כעשר שנות קיומה למדו בה מאות תמימים.
בשואה נהרגו מרבית בני הקהילה.
בשנת תרצ"א זכו יהודי העיר, ובראשם חסידי חב"ד, לביקור הרבי הריי"צ.
כותרת הכתבה
כתב: כאן יחתום הכותב את שמו
כותרת הכתבה
כתב: כאן יחתום הכותב את שמו
כותרת הכתבה
כתב: כאן יחתום הכותב את שמו
כותרת הכתבה
כתב: כאן יחתום הכותב את שמו