אנא בכח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
זו הסיבה לכך שהמסעות שעם ישראל הלכו במדבר בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. עם ישראל יצא מהשפלות של ארץ מצרים, ומשם התעלה והתרומם עוד ועוד. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל היעד הנכסף והגבוה מכולם – ארץ ישראל. | זו הסיבה לכך שהמסעות שעם ישראל הלכו במדבר בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. עם ישראל יצא מהשפלות של ארץ מצרים, ומשם התעלה והתרומם עוד ועוד. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל היעד הנכסף והגבוה מכולם – ארץ ישראל. | ||
בחסידות מבואר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/34d.htm לקוטי תורה בהעלותך לד, ב]}} שתפילת אנא בכח קשורה ל[[קריאת שמע]] שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח גדולת שהוא ענין ההעלאה ויש בו ז' פסוקים ובכל א' ששה תיבות. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעליה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשורנעם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה עב תיבות מתחילת עד "ושמתם את" עניין והא"ש הוא חסד. | |||
וכן מקשרים עניין זה ל[[מנורה]] הטהורה, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח. | |||
וכמ"ש בפע"ח (שער ה' פ"ג) בענין עולת תמיד עולת אותיות תולע והוא בחי' תולעת יעקב וע"ז נאמר צו את בני ישראל כו' להקריב אותיות להרקיב כמו התולע שמכלה ומרקיב את עץ החזק כו' ולכן ר"ת אנא בכח גדולת ית"ץ גימטריא תולע שע"י התורה ימינך נאדרי בכח שממשיך בחי' ח"ע בחסד דרועא ימינא כו' ועי"ז נמשך להפריד יניקת החיצונים והוא גם כן מה שכתוב אחר כך קבל רנת עמך כו' ר"ת קר"ע שט"ן כי כן בחי' לימוד התורה בפיו כשהוא בבחי' ביטול ע"ד ואנכי תולעת כו' להרקיב ולקרוע יניקת החיצונים שמסט' דשמאלא ע"ד פרה דקבילת משמאלא וזהו ענין קרע שטן (וכמ"ש תהלים ע"א י"ג) יכלו שוטני נפשי, [ועמ"ש בפע"ח ובלק"ת פרשה תרומה כי ג"כ ר"ת שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות הוא גימטריא תולעת וענין זה י"ל דקאי על דבור אותיות התפלה וכמו שארז"ל ע"פ תולעת יעקב דקאי על התפלה וא"ש ענין השלכת תולעת שני לתוך שרפת הפרה שהוא בבחינת הרצוא שהוא בחי' תפלה. כי בחי' זו דתולעת יעקב ש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/57b.htm לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב]}}. | |||
והנה מ"ב מסעות הם כנגד שם מ"ב תיבות דאנא בכח גדולת כו' שהוא שבעה מדות עליונות חג"ת נה"י ומלכות וכל אחת מהן כלולה מששה בחי' חג"ת נה"י לבד לכן הוא שבעה פסוקים וכל פסוק יש בו רק ששה תיבות שבחי' השביעית שבכל מדה אינה בחשבון דשם מ"ב וצ"ל מפני מה בספירת העומר הם מ"ט ימים דהיינו שכל מדה משבעה מדות עליונות כלולה משבעה שסופרין ג"כ בחי' מלכות שבכל מדה {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/92b.htm לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב]}} | |||
וכמו בק"ש שעל המטה שאז זמן עליי' הנשמה למקור חוצבה בג"ע הארץ והיא היתה כל היום קשורה בלבושי' צואים דנה"ב וצריכה לצאת ממאסר חומר הגופני בעלותה ע"כ או' אנא בכח כו' כדי שתוכל לעלות והוא מ"ש בידך אפקיד רוחי אותיות באר כידוע שזהו הכלל דכל העלאת תחתון לעליון ממהות למהות שצריך הפשטת ממהות הראשון צריך עזר וכח במה יוכל לעלות ואין זה אלא ע"י שם מ"ב כו' וכמו עליי' העולמות מתחתון לעליון בקבלת שבת שאו' ג"כ אנא בכח כו' וכה"ג וד"ל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/49c.htm אמרי בינה שער בקריאת שמע מט, ג]}} | |||
==זמני אמירתה== | ==זמני אמירתה== | ||
| שורה 43: | שורה 53: | ||
*בהלווית המת. | *בהלווית המת. | ||
*קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא הכניסבסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח. {{ציטוטון|מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'{{הערה|לוח היום יום ב' דר"ה}}}}. | *קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא הכניסבסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח. {{ציטוטון|מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'{{הערה|לוח היום יום ב' דר"ה}}}}. | ||
*לאחר קידוש לבנה. לא נמצא בסידור אדמו"ר הזקן, אך הרבי מתייחס לכך באגרת {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2193.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' ב'קצ"ג]}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־05:09, 20 ביולי 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
תפילת אנא בכח היא תפילה מיוחדת הנאמרת בזמנים מיוחדים בהם מתבצעת עליה של הנשמה לדרגה גבוהה יותר. בתפילה זו ישנם 42 תיבות, ראשי התיבות מרמזות לשם מ"ב שכפי המבואר בתורת הקבלה כל עליה רוחנית שהיא נעשית על ידי שם קדוש זה.
אָנָּא בְּכֹחַ
|
|---|
|
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ): קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן): נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש): בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג): חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע): יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק): שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת): בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: |
מבנה התפילה
תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש מילים. ראשי התיבות של התפילה הם השם בן מ"ב האותיות, ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה.
בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" כפי שאומרים אותו אחרי כל הזכרת השם, היות שתפילת אנא בכח נחשבת כשם ה'.
מנהגים באמירת התפילה
באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם[1].
עניינה
בתורת הקבלה מדובר הרבה על 'שם' קדוש בן 42 אותיות "שם מ"ב". וקיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפלת 'אנא בכח גדולת ימינך', שיש בה ארבעים ושתים מלים, ולכן בהרבה מצבים שבהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אומרים 'אנא בכח' (לדוגמא: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת).
זו הסיבה לכך שהמסעות שעם ישראל הלכו במדבר בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. עם ישראל יצא מהשפלות של ארץ מצרים, ומשם התעלה והתרומם עוד ועוד. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל היעד הנכסף והגבוה מכולם – ארץ ישראל.
בחסידות מבואר[2] שתפילת אנא בכח קשורה לקריאת שמע שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח גדולת שהוא ענין ההעלאה ויש בו ז' פסוקים ובכל א' ששה תיבות. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעליה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשורנעם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה עב תיבות מתחילת עד "ושמתם את" עניין והא"ש הוא חסד.
וכן מקשרים עניין זה למנורה הטהורה, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח.
וכמ"ש בפע"ח (שער ה' פ"ג) בענין עולת תמיד עולת אותיות תולע והוא בחי' תולעת יעקב וע"ז נאמר צו את בני ישראל כו' להקריב אותיות להרקיב כמו התולע שמכלה ומרקיב את עץ החזק כו' ולכן ר"ת אנא בכח גדולת ית"ץ גימטריא תולע שע"י התורה ימינך נאדרי בכח שממשיך בחי' ח"ע בחסד דרועא ימינא כו' ועי"ז נמשך להפריד יניקת החיצונים והוא גם כן מה שכתוב אחר כך קבל רנת עמך כו' ר"ת קר"ע שט"ן כי כן בחי' לימוד התורה בפיו כשהוא בבחי' ביטול ע"ד ואנכי תולעת כו' להרקיב ולקרוע יניקת החיצונים שמסט' דשמאלא ע"ד פרה דקבילת משמאלא וזהו ענין קרע שטן (וכמ"ש תהלים ע"א י"ג) יכלו שוטני נפשי, [ועמ"ש בפע"ח ובלק"ת פרשה תרומה כי ג"כ ר"ת שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות הוא גימטריא תולעת וענין זה י"ל דקאי על דבור אותיות התפלה וכמו שארז"ל ע"פ תולעת יעקב דקאי על התפלה וא"ש ענין השלכת תולעת שני לתוך שרפת הפרה שהוא בבחינת הרצוא שהוא בחי' תפלה. כי בחי' זו דתולעת יעקב ש[3].
והנה מ"ב מסעות הם כנגד שם מ"ב תיבות דאנא בכח גדולת כו' שהוא שבעה מדות עליונות חג"ת נה"י ומלכות וכל אחת מהן כלולה מששה בחי' חג"ת נה"י לבד לכן הוא שבעה פסוקים וכל פסוק יש בו רק ששה תיבות שבחי' השביעית שבכל מדה אינה בחשבון דשם מ"ב וצ"ל מפני מה בספירת העומר הם מ"ט ימים דהיינו שכל מדה משבעה מדות עליונות כלולה משבעה שסופרין ג"כ בחי' מלכות שבכל מדה [4]
וכמו בק"ש שעל המטה שאז זמן עליי' הנשמה למקור חוצבה בג"ע הארץ והיא היתה כל היום קשורה בלבושי' צואים דנה"ב וצריכה לצאת ממאסר חומר הגופני בעלותה ע"כ או' אנא בכח כו' כדי שתוכל לעלות והוא מ"ש בידך אפקיד רוחי אותיות באר כידוע שזהו הכלל דכל העלאת תחתון לעליון ממהות למהות שצריך הפשטת ממהות הראשון צריך עזר וכח במה יוכל לעלות ואין זה אלא ע"י שם מ"ב כו' וכמו עליי' העולמות מתחתון לעליון בקבלת שבת שאו' ג"כ אנא בכח כו' וכה"ג וד"ל[5]
זמני אמירתה
תפילת אנא בכח נאמרת בזמנים שונים ומהם:
- בסדר קריאת שמע שעל המיטה. כהשנשמה באה לעלות בסוד בידך אפקיד רוחי.
- לפני תפילת שחרית. לאחר אמירת סדר הקרבנות.
- בתפילת קבלת שבת. קודם אמירת הפיוט "לכה דודי". בלוח היום יום ב' סיון כותב הרבי: "אנא בכח" - דקבלת שבת - אומרים בלחש.
- לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, וביום השביעי מכוונים על הראשי תיבות של השורה.
- בהלווית המת.
- קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא הכניסבסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח. "מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'[6]".
- לאחר קידוש לבנה. לא נמצא בסידור אדמו"ר הזקן, אך הרבי מתייחס לכך באגרת [7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הכח המיוחד של תפילת אנא בכח חב"ד אורג
הערות שוליים
- ↑ לוח היום יום כד אדר ב
- ↑ לקוטי תורה בהעלותך לד, ב
- ↑ לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב
- ↑ לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב
- ↑ אמרי בינה שער בקריאת שמע מט, ג
- ↑ לוח היום יום ב' דר"ה
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' ב'קצ"ג