ספר החינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:00, 8 ביולי 2020

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

ספר החינוך הוא ספר המונה ומבאר את כל התרי"ג מצוות על פי מניינו של המחבר, לפי סדר פרשיות התורה.

הספר נכתב בהמשך לחיבוריהם של מוני המצוות, כמו ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות גדול וספר מצוות קטן. אך בשונה מהם, בעל הספר כתב גם את טעמי המצוות (בלשונו: "שורשי המצוות"), דיניהם, העונשים המוטלים על העובר על המצוות ופרטים נוספים.

מצויות כמה שיטות בין הראשונים מוני המצוות להגדרת ה"מצוות" בין כל ציוויי התורה. בחיבורו מתבסס ספר החינוך על דעת הרמב"ם בספר המצוות למעט במקומות מסויימים שנוטה לדעת הרמב"ן.

רבותינו נשיאי חב"ד מצטטים ומבארים בתורתם רבות את דברי החינוך. החל מאדמו"ר הצמח צדק שמביאו בספרו דרך מצוותיך עד הרבי שמביאו בשיחות קודש ובאגרות קודש רבות.

מבנה הספר

אגרת המחבר

כהקדמה לספר מופיעה איגרת בה כותב המחבר שחיבורו מתבסס על הרא"ש הרמב"ם והרמב"ן.

וממשיך, שישנם 369 מצוות הנוהגות בזמן הזה. 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם בסיבת מעשיו (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובים של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד. אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כאמונה בה', מצוות אהבת ה' ויראת ה' וכדומה.

הרבי מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות{{הערה|.

הקדמת המחבר

בהקדמתו לספרו רומז המחבר את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" וכן מבאר את שם חיבורו "החינוך" "לעורר לב הנער בני והילדים חבריו .. גם כי יזקינו לא יסורו ממנה".

מניין המצוות וביאורם

בכל מצווה בספר מופיעים:

מקור המצווה: הפסוק ממנו נלמדת המצווה, היכן מופיעה בדברי חז"ל ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על ספר המצוות של הרמב"ם.
שורשי המצווה: טעמים לקיום המצווה.
פרטי המצווה: דינים נוספים השייכים למצווה.
גבולות חלות המצווה: על מי המצווה חלה ומתי - זכרים או גם נקבות, גדולים או גם קטנים, בתקופת בית המקדש או בכל עת ועוד.
עונשו של מי שעובר על הציווי, מלקות או עונשים אחרים, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.

המצוות בספר מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין מצוות העשה למצוות הלא-תעשה, ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל עד היום.

זמן חיבור הספר

ההנחה היא שהספר נכתב לקראת סוף המאה ה-13, בין 1274 (שנת פטירת הרמב"ן) ל-1310 (שנת פטירת הרשב"א).

במצווה ש"ל, כותב בעל ספר החינוך את המניין לשנות השמיטה, ועל פיו ניתן לקבוע כי הספר נכתב ב-1257 או ב-1258. מניין זה אינו מסתדר עם העובדה שהרמב"ן, שנפטר יותר מעשר שנים מאוחר יותר, מוזכר בספר כמי שכבר עבר מן העולם. קושי זה יכול להתיישב בכך שמאוחר יותר הוסיפו לשמו של הרמב"ן את ברכת המתים.

זהות המחבר

מחברו של ספר החינוך בחר להעלים את זהותו, ומתאר את עצמו, בהקדמתו לספר, רק כ"איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על מסכת ביצה, אך לא נמצא חיבור מעין זה.

בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר (דפוס ונציה, רפ"ג) נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי אהרן הלוי (הרא"ה) מספרד^[1], וכך נכתב ברוב המהדורות של ספר החינוך, אך אין לכך ראיות מכריעות. במחקר מקובל כיום שייחוס זה מוטעה (סתירות רבות בין ספרו של הרא"ה 'בדק הבית' לתוכן ספר החינוך, הרא"ה, שהיה תלמיד מובהק של הרמב"ן, לא מוסיף שום תוארי כבוד לשם הרמב"ן כשמזכירו ועוד); לדעת פרופ' ישראל מ' תא-שמע, מחבר הספר הוא ר' פנחס הלוי, אחיו של הרא"ה^[2]. הרב דוד מצגר, בהקדמה למהדורת ספר החינוך של מכון ירושלים, משער שמחברו של ספר החינוך הוא אחד מתלמידי הרשב"א. הועלתה גם השערה נוספת, לפיה מחברו של ספר החינוך הינו הרשב"א עצמו^[3].

דוד רוזין משער^[4], שהמחבר היה מתפרנס מלימוד תורה לנערים.

אין ידיעות בנושא שנת מותו^[5].

המצווה הנוספת

עם זאת שבסדר המצוות קבע המחבר חידוש ומנה אותן על פי סדרן בתורה, הרי שבשאלה אלו ציוויים ראויים להכלל במנין נקט המחבר בשיטתו של הרמב"ם וספר החינוך מכיל את אותן מצוות שמופיעות בספר המצוות לרמב"ם. ספר החינוך סוטה ממניינו של הרמב"ם במצווה אחת שהוסיף ובמקומה הוא משמיט מצווה שמופיעה אצל הרמב"ם.

המצווה שמוסיף בעל ספר החינוך היא מצווה תפז למניינו – "שלא להקריב קורבן פסח בבמת יחיד". מצווה זו אינה נכללת במניינו של הרמב"ם, בהתאם לשיטתו שלא למנות מצוות שאינן נוהגות לדורות. בעל ספר החינוך סובר שמצווה זו נוהגת גם לאחר בניין בית המקדש ומצטרפת לאיסור הכולל להקריב בבמות.

המקור לשינוי זה נובע כנראה מנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני בעל ספר החינוך והכיל את המצווה. נוסח מוטעה זה קדום וכבר רבי אברהם בן הרמב"ם, כשנשאל על הסיבה להכללת מצווה זו במניין, השיב לשואל שיש בידו נוסחה מוטעית.

מצוות לא תעשה קמט במניין הרמב"ם, איסור אכילת זר מקודשי קדשים מושמטת ממניינו של ספר החינוך.

מנחת חינוך

על ספר החינוך נכתב פירוש בשם מנחת חינוך. הספר נכתב על ידי רבי יוסף באב"ד (1800–1874), אב בית דין בטרנופול, ויצא לאור בשנת ה'תרכ"ט (1869). שם הספר שאול משמו של הקורבן שהיה מקריב כל כהן בבית המקדש עם כניסתו לעבודה. בספר, לאחר מצווה ל"ב, כלול קונטרס בשם "מוסך השבת" העוסק בל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת, ובסוף הספר - הערות על ל"ב המצוות שהוסיף הרמב"ן על מנינם של הרמב"ם ובעל ספר החינוך.

קישורים חיצוניים

ספר החינוך מהדורת חיים דוב שעוועל, ספר החינוך – ירושלים – תש”ך, גרסה סרוקה באתר היברו בוקס

הערות שוליים

↑ לפי דעת דוד רוזין, הראשון ששיער כך הוא רבי גדליה אבן יחיא שכתב בספרו "שלשלת הקבלה" על אהרון הלוי "ואני אומר שאולי זהו שחבר ספר החינוך". השערה זאת הפכה לוודאות בדברי דוד קונפרטי שכתב על הרא"ה: "עשה ספר החינוך על הפרשיות". הראשון שערער על קביעה זאת הוא החיד"א בספרו שם הגדולים. ראה David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, ברלאוו 1871, עמודים 86-87
↑ 'מחברו האמיתי של ספר החינוך', קריית ספר נה, תש"ם, עמ' 789-791
↑ ראה מוריה שנה כה, במאמרו של הרב אברהם ישעיהו ויינטרוב
↑ David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, ברלאוו 1871, עמוד 83
↑ לפי דעת שלמה מונק, מחבר הספר נפטר בשנת 1293. אך אין מקורות לקביעתו

[1] לפי דעת דוד רוזין, הראשון ששיער כך הוא רבי גדליה אבן יחיא שכתב בספרו "שלשלת הקבלה" על אהרון הלוי "ואני אומר שאולי זהו שחבר ספר החינוך". השערה זאת הפכה לוודאות בדברי דוד קונפרטי שכתב על הרא"ה: "עשה ספר החינוך על הפרשיות". הראשון שערער על קביעה זאת הוא החיד"א בספרו שם הגדולים. ראה David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, ברלאוו 1871, עמודים 86-87

[תא-שמע-2] 'מחברו האמיתי של ספר החינוך', קריית ספר נה, תש"ם, עמ' 789-791

[3] ראה מוריה שנה כה, במאמרו של הרב אברהם ישעיהו ויינטרוב

[4] David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, ברלאוו 1871, עמוד 83

[5] לפי דעת שלמה מונק, מחבר הספר נפטר בשנת 1293. אך אין מקורות לקביעתו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעריכה}}
 [[קובץ:ספר החינוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ספר החינוך בהוצאת [[שי למורא]]]]
-'''ספר החינוך''' הוא ספר המתאר את כל [[תרי"ג מצוות|תרי"ג (613)]] ה[[מצווה|מצוות]] שמופיעות ב[[תורה]] על פי מניינו של המחבר. הספר נכתב בשלהי [[המאה ה-13]] בהמשך למסורת רחבה של מוני מצוות, ביניהם הספרים [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[ספר מצוות גדול]] ו[[ספר מצוות קטן]].
+'''ספר החינוך''' הוא ספר המונה ומבאר את כל ה[[תרי"ג מצוות]] על פי מניינו של המחבר, לפי סדר פרשיות התורה.
-שלא כקודמיו, מתאר בעל ספר החינוך גם את [[מצווה#טעמי המצוות|טעם המצווה]] (בלשונו: "שורש המצווה"), דיניה, [[הענישה בהלכה|העונש]] המוטל על מי שלא מקיים אותה ופרטים נוספים. ישנן שיטות אחדות לברירת ציוויי התורה שמוגדרים כ"מצוות", וספר החינוך בחר כמקור עיקרי את מניין המצוות של ה[[רמב"ם]]. בחלק מהמצוות שה[[רמב"ן]] משיג עליהן ומציע לא למנותן או למנותן באופן אחר, משלב המחבר את דעת הרמב"ן ואת נימוקיו.
+הספר נכתב בהמשך לחיבוריהם של מוני המצוות, כמו [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[ספר מצוות גדול]] ו[[ספר מצוות קטן]]. אך בשונה מהם, בעל הספר כתב גם את טעמי המצוות (בלשונו: "שורשי המצוות"), דיניהם, העונשים המוטלים על העובר על המצוות ופרטים נוספים.
-על הספר נכתבו מספר פירושים המבארים ודנים במקורותיו שהמפורסם שבהם הוא "[[מנחת חינוך (ספר)|מנחת חינוך]]".
+מצויות כמה שיטות בין ה[[ראשונים]] מוני המצוות להגדרת ה"מצוות" בין כל ציוויי התורה. בחיבורו מתבסס ספר החינוך על דעת הרמב"ם בספר המצוות למעט במקומות מסויימים שנוטה לדעת ה[[רמב"ן]].
-== זמן חיבור הספר ==
+רבותינו נשיאי חב"ד מצטטים ומבארים בתורתם רבות את דברי החינוך. החל מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שמביאו בספרו [[דרך מצוותיך]] עד הרבי שמביאו בשיחות קודש ובאגרות קודש רבות.
-ההנחה היא שהספר נכתב לקראת סוף [[המאה ה-13]], בין [[1274]] (שנת פטירת הרמב"ן) ל-[[1310]] (שנת פטירת [[הרשב"א]]).
-במצווה ש"ל, כותב בעל ספר החינוך את המניין לשנות השמיטה, ועל פיו ניתן לקבוע כי הספר נכתב ב-[[1257]] או ב-[[1258]]. מניין זה אינו מסתדר עם העובדה שה[[רמב"ן]], שנפטר יותר מעשר שנים מאוחר יותר, מוזכר בספר כמי שכבר עבר מן העולם. קושי זה יכול להתיישב בכך שמאוחר יותר הוסיפו לשמו של הרמב"ן את ברכת המתים.
-== זהות המחבר ==
-מחברו של ספר החינוך בחר להעלים את זהותו, ומתאר את עצמו, בהקדמתו לספר, רק כ"איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על [[מסכת ביצה]], אך לא נמצא חיבור מעין זה.
-בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר ([[דניאל בומברג|דפוס ונציה]], רפ"ג) נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי [[אהרן הלוי]] (הרא"ה) מ[[ספרד]]{{הערה|לפי דעת [[דוד רוזין]], הראשון ששיער כך הוא רבי [[גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)|גדליה אבן יחיא]] שכתב בספרו "שלשלת הקבלה" על אהרון הלוי "ואני אומר שאולי זהו שחבר ספר החינוך". השערה זאת הפכה לוודאות בדברי [[דוד קונפרטי]] שכתב על הרא"ה: "עשה ספר החינוך על הפרשיות". הראשון שערער על קביעה זאת הוא [[החיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]]. ראה David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, [[ברלאוו]] [[1871]], עמודים 86-87}}, וכך נכתב ברוב המהדורות של ספר החינוך, אך אין לכך ראיות מכריעות. במחקר מקובל כיום שייחוס זה מוטעה (סתירות רבות בין ספרו של הרא"ה 'בדק הבית' לתוכן ספר החינוך, הרא"ה, שהיה תלמיד מובהק של [[הרמב"ן]], לא מוסיף שום תוארי כבוד לשם הרמב"ן כשמזכירו ועוד); לדעת פרופ' [[ישראל מ' תא-שמע]], מחבר הספר הוא ר' [[פנחס הלוי]], אחיו של הרא"ה{{הערה|שם=תא-שמע|1='מחברו האמיתי של ספר החינוך', [[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]] נה, [[תש"ם]], עמ' 789-791}}. הרב [[דוד מצגר]], בהקדמה למהדורת ספר החינוך של [[מכון ירושלים]], משער שמחברו של ספר החינוך הוא אחד מתלמידי ה[[רשב"א]]. הועלתה גם השערה נוספת, לפיה מחברו של ספר החינוך הינו הרשב"א עצמו{{הערה|ראה מוריה שנה כה, במאמרו של הרב אברהם ישעיהו ויינטרוב}}.
-דוד רוזין משער{{הערה|David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, [[ברלאוו]] [[1871]], עמוד 83}}, שהמחבר היה מתפרנס מלימוד [[תורה]] ל[[נער]]ים.
-אין ידיעות בנושא שנת מותו{{הערה|לפי דעת [[שלמה מונק]], מחבר הספר נפטר בשנת [[1293]]. אך אין מקורות לקביעתו}}.
 ==מבנה הספר==
@@ שורה 25: / שורה 13: @@
 כהקדמה לספר מופיעה איגרת בה כותב המחבר שחיבורו מתבסס על ה[[רא"ש]] ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].
-וממשיך, שמתוך 369 המצוות הנוהגות בזמן הזה, 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם בסיבת מעשיו (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובים של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כאמונה בה', מצוות אהבת ה' ויראת ה' וכדומה.
+וממשיך, שישנם 369 מצוות הנוהגות בזמן הזה. 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם בסיבת מעשיו (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובים של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד. אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כ[[אמונה]] בה', מצוות [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] וכדומה.
-[[הרבי]] מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות.
+[[הרבי]] מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות{{הערה|.
 ===הקדמת המחבר===
@@ שורה 34: / שורה 22: @@
 ===מניין המצוות וביאורם===
 בכל מצווה בספר מופיעים:
-* מקור המצווה: כיצד היא נלמדת מהפסוק, היכן מופיעה בדברי [[חז"ל]] ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על [[ספר המצוות]] של [[הרמב"ם]].
+* מקור המצווה: הפסוק ממנו נלמדת המצווה, היכן מופיעה בדברי [[חז"ל]] ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על [[ספר המצוות]] של [[הרמב"ם]].
 * שורשי המצווה: טעמים לקיום המצווה.
 * פרטי המצווה: דינים נוספים השייכים למצווה.
 * גבולות חלות המצווה: על מי המצווה חלה ומתי - זכרים או גם נקבות, גדולים או גם קטנים, בתקופת בית המקדש או בכל עת ועוד.
-* עונשו של מי שעובר על הציווי, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.
+* עונשו של מי שעובר על הציווי, מלקות או עונשים אחרים, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.
+המצוות בספר מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין [[מצוות עשה|מצוות העשה]] ל[[מצוות לא תעשה|מצוות הלא-תעשה]], ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל עד היום.
+== זמן חיבור הספר ==
+ההנחה היא שהספר נכתב לקראת סוף [[המאה ה-13]], בין [[1274]] (שנת פטירת הרמב"ן) ל-[[1310]] (שנת פטירת [[הרשב"א]]).
+במצווה ש"ל, כותב בעל ספר החינוך את המניין לשנות השמיטה, ועל פיו ניתן לקבוע כי הספר נכתב ב-[[1257]] או ב-[[1258]]. מניין זה אינו מסתדר עם העובדה שה[[רמב"ן]], שנפטר יותר מעשר שנים מאוחר יותר, מוזכר בספר כמי שכבר עבר מן העולם. קושי זה יכול להתיישב בכך שמאוחר יותר הוסיפו לשמו של הרמב"ן את ברכת המתים.
+== זהות המחבר ==
+מחברו של ספר החינוך בחר להעלים את זהותו, ומתאר את עצמו, בהקדמתו לספר, רק כ"איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על [[מסכת ביצה]], אך לא נמצא חיבור מעין זה.
+בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר ([[דניאל בומברג|דפוס ונציה]], רפ"ג) נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי [[אהרן הלוי]] (הרא"ה) מ[[ספרד]]{{הערה|לפי דעת [[דוד רוזין]], הראשון ששיער כך הוא רבי [[גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)|גדליה אבן יחיא]] שכתב בספרו "שלשלת הקבלה" על אהרון הלוי "ואני אומר שאולי זהו שחבר ספר החינוך". השערה זאת הפכה לוודאות בדברי [[דוד קונפרטי]] שכתב על הרא"ה: "עשה ספר החינוך על הפרשיות". הראשון שערער על קביעה זאת הוא [[החיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]]. ראה David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, [[ברלאוו]] [[1871]], עמודים 86-87}}, וכך נכתב ברוב המהדורות של ספר החינוך, אך אין לכך ראיות מכריעות. במחקר מקובל כיום שייחוס זה מוטעה (סתירות רבות בין ספרו של הרא"ה 'בדק הבית' לתוכן ספר החינוך, הרא"ה, שהיה תלמיד מובהק של [[הרמב"ן]], לא מוסיף שום תוארי כבוד לשם הרמב"ן כשמזכירו ועוד); לדעת פרופ' [[ישראל מ' תא-שמע]], מחבר הספר הוא ר' [[פנחס הלוי]], אחיו של הרא"ה{{הערה|שם=תא-שמע|1='מחברו האמיתי של ספר החינוך', [[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]] נה, [[תש"ם]], עמ' 789-791}}. הרב [[דוד מצגר]], בהקדמה למהדורת ספר החינוך של [[מכון ירושלים]], משער שמחברו של ספר החינוך הוא אחד מתלמידי ה[[רשב"א]]. הועלתה גם השערה נוספת, לפיה מחברו של ספר החינוך הינו הרשב"א עצמו{{הערה|ראה מוריה שנה כה, במאמרו של הרב אברהם ישעיהו ויינטרוב}}.
+דוד רוזין משער{{הערה|David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, [[ברלאוו]] [[1871]], עמוד 83}}, שהמחבר היה מתפרנס מלימוד [[תורה]] ל[[נער]]ים.
+אין ידיעות בנושא שנת מותו{{הערה|לפי דעת [[שלמה מונק]], מחבר הספר נפטר בשנת [[1293]]. אך אין מקורות לקביעתו}}.
-המצוות בספר החינוך מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין [[מצוות עשה|מצוות העשה]] ל[[מצוות לא תעשה|מצוות הלא-תעשה]], ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל עד היום.
 ==המצווה הנוספת==