קרבן חטאת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
החטאת קודמת בסדר ההקרבה לעולה, ומפרש בגמרא {{הערה|זבחים ז, ב}} למה הדבר דומה לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו. דהיינו שכאשר יש חיוב הקרבת חטאת, אזי כוחה של החטאת תקף לכפר לגמרי על החטא{{הערה|בניגוד למצוות | החטאת קודמת בסדר ההקרבה לעולה, ומפרש בגמרא {{הערה|זבחים ז, ב}} למה הדבר דומה לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו. דהיינו שכאשר יש חיוב הקרבת חטאת, אזי כוחה של החטאת תקף לכפר לגמרי על החטא{{הערה|בניגוד למצוות עשה, שאם אדם מקריב חטאת על מצות עשה אזי החטאת אינה מכפרת כראוי את החטא - שם ובתוספות ד"ה עולה}} ולעומת זאת על חיוב עשה אין החטאת יכולה לכפר לגמרי, אלא רק "מקופיא" כלומר מבחוץ אבל לא "מקיבעא" מבפנים, כמבואר בגמרא שם. | ||
הסבר נוסף הוא, מפני שעל פי פנימיות התורה החטא של עשה חמור יותר מהחטא של עבירת לא תעשה כמבואר ב[[אגרת התשובה]]), ולכן כדי לכפר על הפגם הזה צריך קרבן מיוחד | הסבר נוסף הוא, מפני שעל פי פנימיות התורה החטא של עשה חמור יותר מהחטא של עבירת לא תעשה כמבואר ב[[אגרת התשובה]]), ולכן כדי לכפר על הפגם הזה צריך קרבן מיוחד שהוא עולה כדי לכפר על החיסרון בהוספת האור, ואין די בחטאת לכפר על חטא כזה, אך על מצות לא תעשה שענינו הרבאת קליפות בעולם צריך קרבן מיוחד שהוא חטאת. | ||
לפי הסבר הרבי, בכל חטא ישנם שני חלקים: העבירה על המצווה המסויימת, והעבירה הכללית על מצוות התורה. בעוד שקרבן החטאת מכפר על החטא הספיציפי, מכפר [[קרבן עולה]] באופן כללי על הסטיה מחוקות התורה. מסיבה זו, ניתן להביא קרבן עולה, על כמה מצוות, ואין צורך להביא על כל מצווה קרבן נפרד{{הערה|[[לקראת שבת]], ל[[פרשת ויקרא]], [[תשע"א]].}}. | לפי הסבר הרבי, בכל חטא ישנם שני חלקים: העבירה על המצווה המסויימת, והעבירה הכללית על מצוות התורה. בעוד שקרבן החטאת מכפר על החטא הספיציפי, מכפר [[קרבן עולה]] באופן כללי על הסטיה מחוקות התורה. מסיבה זו, ניתן להביא קרבן עולה, על כמה מצוות, ואין צורך להביא על כל מצווה קרבן נפרד{{הערה|[[לקראת שבת]], ל[[פרשת ויקרא]], [[תשע"א]].}}. | ||
גרסה מ־23:54, 5 ביולי 2020
קרבן חטאת הוא קרבן שמביאים על חטאים שהעונש שלהם הוא כרת, באופן שנעשו בשוגג. בין חטאים אלו שמפורטים במסכת כריתות נמנים: איסורי שלשת עבירות החמורות בשוגג, איסורי מלאכות שבת, איסור אכילת חלב, איסור כניסה למקומות המקודשים בהר הבית, איסורי נדה, ועוד.
בפסוק
(ה) וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ: (ו) וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַהוי"ה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ: (ז) וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהֹוָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה: (ח) וְהֵבִיא אֹתָם אֶל הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל: (ט) וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא
— ויקרא פרק ה
במשנה
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
כפילות פרמטרים [ תוכן ]
חַטֹּאות הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד. אֵלּוּ הֵן חַטֹּאות הַצִּבּוּר, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת, כֵּיצַד, עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת
— זבחים פרק ה מ"ג
עניינה
החטאת קודמת בסדר ההקרבה לעולה, ומפרש בגמרא [1] למה הדבר דומה לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו. דהיינו שכאשר יש חיוב הקרבת חטאת, אזי כוחה של החטאת תקף לכפר לגמרי על החטא[2] ולעומת זאת על חיוב עשה אין החטאת יכולה לכפר לגמרי, אלא רק "מקופיא" כלומר מבחוץ אבל לא "מקיבעא" מבפנים, כמבואר בגמרא שם.
הסבר נוסף הוא, מפני שעל פי פנימיות התורה החטא של עשה חמור יותר מהחטא של עבירת לא תעשה כמבואר באגרת התשובה), ולכן כדי לכפר על הפגם הזה צריך קרבן מיוחד שהוא עולה כדי לכפר על החיסרון בהוספת האור, ואין די בחטאת לכפר על חטא כזה, אך על מצות לא תעשה שענינו הרבאת קליפות בעולם צריך קרבן מיוחד שהוא חטאת.
לפי הסבר הרבי, בכל חטא ישנם שני חלקים: העבירה על המצווה המסויימת, והעבירה הכללית על מצוות התורה. בעוד שקרבן החטאת מכפר על החטא הספיציפי, מכפר קרבן עולה באופן כללי על הסטיה מחוקות התורה. מסיבה זו, ניתן להביא קרבן עולה, על כמה מצוות, ואין צורך להביא על כל מצווה קרבן נפרד[3].
בימינו
באגרת התשובה - פרק ג' מביא אדה"ז שני דיעות בנוגע לתעניות בימינו, האם יש לדמותם לקרבן חטאת שצריך להביא על כל חטא בנפרד, (שהרי התעניות הם לכפרת עבירות לא תעשה), או שמא מכיון שהתעניות באות לרצות על החטא ואין בהם אותו תוקף של קרבן חטאת, ממילא הם דומות יותר לקרבן עולה שבקרבן אחד מכפרים על מספר עבירות, ומכריע להתענות ג' פעמים על כל חטא, את מספר התעניות הקצוב בכתבי האר"י.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==